בלגן בצמרת לצד קורונה בשטח חצי שנה קטלנית וחסרת אופק לחברה ולכלכלה

מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי, שנערך על ידי פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי, מספק תמונת מצב ומראה עד כמה שונה הגל השני מהגל הראשון

קורונה אסטרטגיית יציאה או אסטרטגיית מחלה?

פרופ’ דן בן-דוד ופרופ’ איל קמחי

כחצי שנה אחרי הגעתה של מגפת הקורונה לישראל, מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי, שנערך על ידי פרופ’ דן בן-דוד ופרופ’ איל קמחי, מספק תמונת מצב ומראה עד כמה שונה הגל השני מהגל הראשון, ומתאר את חומרת הנזק הנובע מהיעדר אסטרטגיה לאומית. מבין הממצאים העיקריים של המחקר:

  • השימוש במספר הנדבקים היומי לאמידת מימדי המגיפה מטעה משום שהוא משקף בעיקר את מספר הבדיקות המבוצעות. פרופ’ בן-דוד ופרופ’ קמחי מוצאים ששיעור הבדיקות עם תוצאות חיוביות מנבא הרבה יותר טוב את שיעורי התמותה מהמגפה.
  • עבודת המחקר של מוסד שורש מפנה זרקור אל חוסר המוכנות של מערכת הבריאות של ישראל לעידן הקורונה, עם בתי החולים הצפופים ביותר בעולם המפותח, כוח אדם קטן יחסית ומזדקן, ושיעורי תמותה ממחלות זיהומיות הגבוהים בהרבה מכל מדינה מפותחת אחרת. כתוצאה מכך, נותרו לישראל מעט דרגות חופש לפעולה כשנגיף הקורונה הגיע לישראל בתחילת מרץ. היות שלא היתה למערכת הבריאות במדינה קיבולת עודפת להתמודדות עם תנאי חירום יוצאי דופן, היא נאלצה להכריז על סגר כללי מהיר עם פרוץ המגפה, מה שהוביל למיגור משמעותי של הנגיף עד סוף מאי.
  • לפי בן-דוד וקמחי, הממשלה לא ניצלה את חלון ההזדמנויות של הסגר בגל הראשון לגיבוש מדיניות לקראת גלים עתידיים, תוך כדי פתיחה הדרגתית של המשק. ואם לא היה די בהיעדר תכנון וראיה אסטרטגיים, ראש הממשלה הופיע בשידור חי בכל מהדורות החדשות ב-26 במאי, שבוע לאחר הקמת הממשלה החדשה, והודיע:

“קיבלנו היום בשורה מאוד משמחת. הממשלה מאשרת את פתיחת המסעדות, הפאבים, הברים, הפארקים הגדולים, הבריכות… לחזור ככל שניתן לשגרה, לשתות כוס קפה, לשתות גם בירה. אז – תעשו חיים!”

לאחר שמספר מקרי ההדבקות החדשים בנגיף הקורונה ירד כמעט לאפס, הוא המריא לגבהים חדשים כמעט מיד לאחר הכרזת ראש הממשלה ב -26 במאי – כפי שניתן לראות בבירור בגרף העליון לעיל.

  • 198 ישראלים נפטרו מנגיף הקורונה באפריל. מספר המתים ביולי כמעט והגיע למספר זה של שיא הגל הראשון, ואילו באוגוסט נפטרו מהנגיף פי שניים יותר ישראלים מאשר באפריל, מה שמדגיש את חומרת הגל השני – שעדיין נמשך – בהשוואה לגל הראשון.
  • המחקר של מוסד שורש מראה כי נכון לחודש אוגוסט, ההוצאה הציבורית הקשורה למשבר הקורונה היוותה 28.3% מתקציב 2019.  הוצאה זו לבדה מהווה יותר מהסכום של שני סעיפי התקציב הגדולים ביותר, חינוך וביטחון.
  • מימדי הבעיה הכלכלית העומדת בפני ישראל מודגשים בתרשים שלהלן. בעוד שהתקציב המיועד לטיפול במשבר הקורונה אמור (נכון לרגע זה) להגיע לכ-10% מהתמ”ג, היכולת לממן זאת פחתה מאוד – עם צפי נוכחי לירידה בשיעור כמעט זהה בתוצר. אם היעדר המדיניות יימשך, שני סכומים אלה עלולים להתברר כהערכות חסר לאסון הכלכלי האורב מעבר לאופק, שהשלכותיו החברתיות עלולות להיות אדירות.
  • פרופ’ דן בן-דוד ופרופ’ איל קמחי מסכמים: “חוסר התפקוד הממשלתי מגיע לשיאים שישראל לא חוותה בעבר, וזה קורה בתקופה שבה המדינה מתמודדת עם אחד המשברים הקשים בתולדותיה. ישיבות ממשלה, שהתקיימו מדי שבוע גם בתקופות של מלחמות, מבוטלות שבוע אחרי שבוע. אין שום תקציב מדינה באופק, ואילו עובדי המדינה הבכירים ביותר מכל רחבי הספקטרום, מהכלכלה דרך הבריאות וכלה במערכות אכיפת החוק והמשפט, נתונים למתקפות אישיות הולכות וגוברות מצד אותם פוליטיקאים שמינו אותם.”

“זו תקופה שאינה דומה לשום תקופה שחוותה ישראל. מגפת הקורונה הקשתה מאוד על החיים בכל רחבי העולם. במקרה של ישראל, היא רק החמירה בעיות שהולכות ומתגברות מזה שנים. כשחבית הנפץ הזו מתקרבת לפיצוץ, אפשר רק לקוות שבעקבותיה – אם אכן פיצוץ כזה יקרה – תתגבש מסגרת מוסדית חדשה שתוכל להחזיר את ישראל לתוואים כלכליים-חברתיים בני קיימא בטווח הארוך.”

Be the first to comment

Leave a Reply