במותו נפרדו: התובעת לא ענתה על הגדרת הידועה בציבור ולכן לא זכאית לגמלת שאירים

התובעת טענה כי למרות הגירושין בשנות ה-80 מסוור בנמל אשדוד, היא המשיכה להיות בקשר רצוף עם המנוח עד לפטירתו, פעם בדירת המנוח ופעם בדירתה, כאשר שתי הדירות היו סמוכות זו לזו

התובעת חיה בהדדיות עם הנפטר אך לא הציגה הוכחות לתלות הדדית ויחסי אישיות

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נדונה תביעתה של זולייט אלמקייס שיוצגה על ידי עו”ד יצחק קארו כנגד קרן הגמלאות של חברת נמלי ישראל אשר יוצג על ידי עו”ד צליל דהן-קינן. פסק הדין ניתן באפריל 2020, מפי כבוד השופט יעקב אזולאי ונציגת ציבור המעסיקים, ציפי בר-נוי.   

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

התובעת ביקשה במסגרת הליך זה, סעד הצהרתי לפיו היא הייתה ידועה בציבור של המנוח – עמרם אלמקייס, אשר במועד פטירתו היה גמלאי של הנתבעת.

התובעת והמנוח נישאו בשנת 71′. לאחר הנישואין החל המנוח לעבוד כסוור בנמל אשדוד במשך כ-35 שנים, ופרש לגמלאות בשנת 2006. למנוח ולתובעת נולדו 2 ילדים מנישואיהם. בשנת 85′, התגרשו המנוח והתובעת לאחר 14 שנות נישואין.

התובעת טענה כי למרות הגירושין, היא המשיכה להיות בקשר רצוף עם המנוח עד לפטירתו, פעם בדירת המנוח ופעם בדירתה, כאשר שתי הדירות היו סמוכות זו לזו. בצד הכלכלי, כל צד ניהל את חשבונותיו בנפרד, אך קניית המוצרים נעשתה בחלוקה שווה. עוד טענה התובעת, כי ב-10 השנים האחרונות שהו האחת במחיצת השני.

מנגד, הנתבעת טענה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הייתה ידועה בציבור של המנוח. עוד טענה הנתבעת, כי התובעת פנתה אליה בשנת 2017, בטענה כי בשלוש השנים האחרונות חיה עם המנוח, עם זאת התובעת לא צרפה כל אסמכתא המאשרת טענה זו.

הסוגיה בה בית הדין צריך היה להכריע היא בשאלה האם יש להכיר בתובעת בגדר “ידועה בציבור” של המנוח במסגרת שאלת זכאותה לקצבת שאירים כאלמנת המנוח.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית הדין כי דין התביעה להידחות.

תחילה, עמד בית הדין על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת למעמד “ידועה בציבור” הקבוע בסעיף 28 לחוק שירות המדינה (גמלאות), ועל הפסיקה הנוגעת לעניין זה. לפי סעיף 28 לחוק הגמלאות, הזכאות לקצבת שאירים מותנת בכך שהתובעת תהא בגדר “שאירה”.

עוד הוסיף בית הדין כי תנאי הזכאות ל”שאיר” שהוא “בן זוג” כוללים הוכחת זוגיות במשך שלוש שנים לפחות לפי פטירת המנוח. כלומר, הבחינה אינה מתמצת רק בתנאי הזכאות בהתאם לסעיף 28(א)(1) לחוק הגמלאות, אלא יש לבחון האם מתקיימים אצל התובעת יסודות הגדרת “שאיר” לפי סעיף 4(א)(1) לחוק הגמלאות, שהינם היות התובעת “ידועה בציבור” של המנוח ו”גרה עמו” במועד פטירתו.

זאת ועוד, בית הדין הדגיש כי על התובעת הוטל הנטל להוכיח את היותה ידועתו בציבור של המנוח ואת דבר מגוריה עמו במועד פטירתו. עם זאת, בית המשפט קבע כי במקרה הנדון, התובעת לא עמדה בנטל המדובר, ובהתאם אין להכיר בה כידועה בציבור של המנוח.

וביתר פירוט; בין המנוח לתובעת התקיימה מערכת יחסים רבת שנים שהתבטאה בעיקר ביחסי תלות הדדים. המנוח תמך כלכלית בתובעת והתובעת דאגה לשתף את המנוח בחגים, שבתות ואירועים משפחתיים. למרות זאת, לא הוכח כי התקיימה ביניהם מערכת יחסים של מחויבות הדדית אשר מאפיינת ידועים בציבור, ואף לא הוכח כי השניים גרו יחדיו באופן קבוע, אלא כי התובעת והמנוח התגוררו בדירות נפרדות, הסמוכות זו לזו.

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה את היסודות הנדרשים בדבר ניהול חיי אישות כבעל ואישה, וניהול משק בית משותף, אלא רק הוכיחה מערכת יחסים חברית וקרובה בינה לבין המנוח, שהתבטאה בעיקר בביקורים הדדיים.

יתרה מכך, בית המשפט ציין כי גם אם הייתה תלות כלכלית מסוימת של התובעת במנוח, הרי שהלכה פסוקה היא, שאין בהוכחת תלות כלכלית כלשהי של התובעת במנוח כדי לעמוד בגפו כתנאי מספיק, אלא יש להוכיח קיומם של חיים משותפים ביחידה משפחתית אחת, המאופיינת על ידי קשר גורל ורצון לחיות במשותף, מה שלא הוכח במקרה הנדון.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין דחה את התביעה וקבע כי התובעת אינה ענתה להגדרת ידועה בציבור, ובהתאם לא הייתה זכאית לקבלת גמלת שאירים מטעם התובעת.

** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

Be the first to comment

Leave a Reply