דיינים חדשים תובעים את בית הדין הרבני לאחר שלטענתם לא קיבלו שכר

יחד עם התביעה הגישו התובעים בקשה דחופה לצו עשה זמני המורה לנתבעים לשלם להם למצער את משכורתם החל מיום הגשת תביעתם ועד למועד מתן פסק הדין ולמועד בו יגיעו יחסי העבודה בין הצדדים לכדי סיום

ישיבה תורנית צילום: ויקיפדיה
ישיבה תורנית צילום: ויקיפדיה

לראשונה בתולדות המדינה הוגשה תביעה של דיינים מכהנים בבתי הדין הרבניים לקבלת שכר עבודתם בגין שני חודשי עבודה מלאים ופיצויי הלנת שכר. התביעה על סך 126 אלף שקל הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד הנהלת בתי הדין הרבניים, משרד האוצר והמשרד לשירותי דת.

יחד עם התביעה הגישו התובעים בקשה דחופה לצו עשה זמני המורה לנתבעים לשלם להם למצער את משכורתם החל מיום הגשת תביעתם ועד למועד מתן פסק הדין ולמועד בו יגיעו יחסי העבודה בין הצדדים לכדי סיום

התובעים הם: עודד מכמן, משה חביב, אפרים בוגרד, ונפתלי הייזלר שנבחרו בראשית חודש ספטמבר יחד עם 20 דיינים חדשים נוספים על ידי הוועדה לבחינת דיינים. תחילת מועד כהונתם כדיינים הייתה ב-15 באוקטובר 2018. לטענתם, עד היום לא קיבלו כל שכר בעד עבודתם, בעזות מצח שקשה לתאר במילים כדבריהם, מסיבות שאינן ברורות ואינן יכולות התקבל על הדעת.

יחד עם התביעה הגישו התובעים בקשה דחופה לצו עשה זמני המורה לנתבעים לשלם להם למצער את משכורתם החל מיום הגשת תביעתם ועד למועד מתן פסק הדין ולמועד בו יגיעו יחסי העבודה בין הצדדים לכדי סיום.

לדברי התובעים, תירוץ לפיו המדינה לא הקצתה להם “תקן” ועל כן אין תקציב לתשלם שכרם, תירוץ שעלה במענה לפנייתם לנתבעים טרם הגשת תביעתם, איננו מתקבל על הדעת ומוטב שלא ייטען כלל. ואולם במקום לתקן את טעותה ולשלם להם את שכרם על אתר, היא “שולחת” אותם להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, והמדוברבהתנהלות שערורייתית,מבישה, ומזלזלת שאין לה כל הצדקה.

לטענת התובעים משמעות הדבר הנה שהמדינה השביעה אותם לשרת במשרה שיפוטית ביודעה כי אין להם תקן וכי לא הוקצה בעבורם תקציב לתשלום משכורתם, והדברים בלתי נפסים ממש והם אינם אלה הצריכים לשאת בתוצאות מחדל זה.

בתביעה נאמר כי בתגובת משרד האוצר לפניית התובעים הוא הודה כי לא יהיה מנוס מלשלם להם את שכרם, אך סבור כי “אין להסכים לכך בלא שיגישו תביעה לבית הדין לעבודה”. לדברי התובעים הדברים מקוממים כאשר מדובר בכל מעסיק ועל אחת כמה וכמה עת מדובר במעסיק שהוא המדינה הפועלת במקרה הנדון ביודעין, בניגוד לחוק, תוך שהיא ערה לכך שטיעוניה כל שישנם כאלה לא יתקבלו בבית הדין לעבודה.

לטענת התובעים המדינה מינתה אותם לתפקידם כדיינים והורתה להם להתחיל בעבודתם, וחילוקי דעות פנימיים בין המשרדים שונים אינם מעניינם, ובוודאי שאין בהם כדי לרפא או להכשיר בדיעבד את המחדל המתמשך של אי תשלום שכרם. לדבריהם הבחירה שלא לשלם להם את משכורתם דווקא מתוך 24 הדיינים החדשים שנבחרו הנה בחירה שרירותית לחלוטין.

בתביעה נאמר כי מכתבו של היועץ המשפטי לפני כשבוע של הנהלת בתי הדין הרבניים אל היועץ המשפטי לממשלה שכותרתו: “הלנת שכר של ארבעה דיינים חדשים” חושף את”מאחורי הקלעים” של הפרשה והדברים מטרידים ביותר.

מתברר נטען בתביעה שהוגשה באמצעות עוה”ד אוהד שלם ויעקב כרם כי משרד האוצר התחייב בפני מנהל בתי הדין הרבניים להוספת תקנים חדשים ובהתאם לכך ביקש למנות 24 דיינים חדשים, אולם בפועל עד היום חרף בקשות ומגעים אינטנסיביים של מנהל בתי הדין הרביים עם משרד האוצר- טרם הוסדרו תקנים אלה.

לדברי התובעים מדובר במקרה חריג בו המדינה אינה עומדת בהוראת החוק ואינה משלמת לדיינים שכר בעד עבודתם בתירוצים שאינם ממין העניין ואינם יכולים להתקבל על הדעת.

התובעים מדגישים כי מצב בו דיינים בבתי דין רבניים אינם מקבלים משכורת בעד עבודתם הוא מצב שאין הדעת סובלת, וכי ההגנה על שכר נושאי משרה שיפוטית היא הכרחית על מנת לאפשר להם לשפוט על פי החוק בלבד, באופן עצמאי ובלתי תלוי. לדבריהם המצב בעניינו בו דיינים אינם מקבלים שכר הוא בעייתי ואסור גם ברובד העמוק יותר, ועומד בניגוד גמור לרציונאל שבהגנה החוקתית על שכר השופטים והדיינים.

בית הדין מתבקש לפסוק לתובעים הוצאות בשיעור גבוה באופן שישקף את מורת רוחו מהתנהלותה הנפסדת של המדינה במקרה הנדון.

Be the first to comment

Leave a Reply