בית הדין הארצי: לא הוכח קשר סיבתי ולכן הפגיעה לא הוכרה כתאונת עבודה

בחוות דעתו ציין המומחה כי למערער עבר עשיר של בעיות בגב התחתון, ואף הוסיף כי המערער נבדק על ידי רופא מיד לאחר התאונה ולא התלונן בפניו על כאבים בגב התחתון אלא תלונות אלו נשמעו מפיו רק לאחר שבועיים ממועד הנפילה

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעורו של מאיר פנחס קדוש אשר יוצג על ידי עו”ד דוד עשור כנגד המוסד לביטוח לאומי שיוצג על ידי עו”ד ורד ברקוביץ. פסק הדין ניתן באוגוסט 2019, מפי כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט מיכאל שפיצר, נציגת ציבור העובדים הגברת שרה זילברשטין-היפש ונציג ציבור המעסיקים אמנון גדעון.

מדובר בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר דחה את תביעת המערער, שנפל מטרקטור במהלך עבודתו בשנת 2014, להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. כל זאת, על יסוד קביעת המומחה הרפואי שמונה בתיק לפיה לא קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי בגבו של המערער, גם לא בדרך של החמרת מצב.

המערער טען בערעור כי חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה לוקות בפגמים משמעותיים וסתירות, כך שלא ניתן היה להסתמך עליהן. עוד טען המערער כי המומחה נחשף באופן חלקי לעובדות אשר הובילו אותו למסקנה לפיה המערער הסתיר את דבר קיומן של פגיעות קודמות בגבו, דבר אשר הוביל אותו למתן חוות דעת שאינה אובייקטיבית.

מנגד, המשיב צידד בקביעת בית הדין קמא וטען כי המומחה נתן חוות דעת ברורה ומנומקת. עוד הוסיף המשיב כי המערער התלונן לראשונה על כאבי גב רק שבועיים לאחר האירוע.

לאחר בחינת טענות הצדדים קבע בית הדין כי יש לדחות את הערעור. תחילה, עמד בית הדין על כך שיש לתת משקל רב לחוות דעתו של המומחה הרפואי המחזיק בידיו את הכלים ואת המומחיות לקבוע מהו הליקוי ממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין הליקוי לבין עבודתו. עוד הוסיף בית הדין, כי נפסק בעבר שככל שלא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין, ואם חוות הדעת הינה סבירה על פניה, הרי שיש לאשר אותה.

בית הדין הוסיף כי במקרה הנדון, על אף הסתירות לכאורה בתשובותיו של המומחה, הוא הסביר בצורה עניינית מדוע לדעתו לא ניתן לקבוע קשר סיבתי, גם לא במקרה של החמרה. כמו כן, בחוות דעתו ציין המומחה כי למערער עבר עשיר של בעיות בגב התחתון, ואף הוסיף כי המערער נבדק על ידי רופא מיד לאחר התאונה ולא התלונן בפניו על כאבים בגב התחתון אלא תלונות אלו נשמעו מפיו רק לאחר שבועיים ממועד הנפילה.

עוד טען המומחה כי אילו האירוע היה גורם משפיע על גבו התחתון של המערער, היה ניתן לראות תלונות מידיות, תכופות ונמשכות, דבר שלא עלה מהמסמכים הרפואיים. זאת ועוד, בית הדין הדגיש כי גם אם היה מניח שהמערער התלונן על כאבים בגבו ארבעה ימים לאחר האירוע, עדיין לא ניתן היה לקבוע שהכאבים מהם הוא סובל קשורים לנפילה. מתשובות המומחה ניתן להבין כי ביטוי לכאבי גב תחתון חייב להיות מיידי אחרי טראומה ותלונות על כאבי גב ארבעה ימים לאחר תאונה אינן תלונות מיידיות.

יתירה מכך, בחוות דעתו המומחה ציין גם כי לאור תלונות גב עשירות בעברו של המערער, לא ניתן היה לחשוד שהחבלה העירה מצב רדום קודם. לאור דברים אלו, לא מצא בית הדין הארצי דבר מה אשר הוביל למסקנה לפיה המומחה נהג באופן שאינו אובייקטיבי כלפי המערער.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין הארצי קבע כי בית הדין קמא צדק כאשר החליט לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ועל כן- הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

Be the first to comment

Leave a Reply