הגבלת שכר הבכירים הייתה כורח המציאות – כל העובדים בענף נהנים מהחוק

סולברג, בכירה לשעבר במשרד האוצר, מסתמכת על נתוני דוח מערכת הבנקאות לשנת 2018 שמצביע על זינוק בשכר העובדים בבנקאות. בישראל השכר הוא חריג, אפילו בהשוואה לארה"ב, לגבי הרצון לקבוע הגבלת שכר בכירים בכל החברות הציבוריות: יש לבצע הערכה מחודשת, האם 2.5 מיליון שקל הוא המספר הנכון

עזיבתם של מנכ”ל ביטוח ישיר רביב צולר ומנכ”ל הפניקס אייל לפידות בחודשים האחרונים את ענף הביטוח העלתה לדיון מחודש את ההשפעות השליליות שיש לחוק שכר הבכירים. אל צולר ולפידות יש להוסיף את העזיבה של מנכ”ל בנק הפועלים אריק פינטו ומנכ”לית דיסקונט לילך אשר-טופילסקי שגם היא משויכת להגבלת השכר.
שלוש שנים לאחר חקיקת החוק, האם הענפים הפיננסיים במשק מאבדים את המנהלים המובחרים שלהם לטובת שאר החברות הציבוריות? על פי  ד”ר עדית סולברג, בכירה לשעבר בבנק ישראל וראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת אריאל, “חוק שכר הבכירים הוא כורח המציאות של הכלכלה הישראלית שסובלת מריכוזיות וממספר משפחות ששולטות במשק ודואגות זו לזו ולאנשי שלומן”.
בראיון למשאבים, סולברג אומרת: “בעיניי, החוק נחקק כמוצא אחרון. האם היה צריך לחוקק אותו? כנראה שכן. ניסיונות עבר הראו שחתירה להגברת השקיפות בחברות הציבוריות אינה מספיקה כדי שזו תביא להורדת שכר הבכירים ולכן חוקק חוק מפורש להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים. בישראל השכר הוא חריג, אפילו בהשוואה לארה”ב. אני מאמינה בשוק חופשי, אך כאשר המערכת לא עובדת – אין ברירה אלא לתקן אותה. עד כה, המערכת לא הצליחה ליצור לעצמה את הבלמים שיאזנו את השכר”.

* הטענות נגד החוק הן שהוא נובע מהרצון של האזרחים להעניש את הבנקים, אבל בעצם גורם לעזיבה של מנהלים מוכשרים את ענף הבנקאות והביטוח ופוגע בצורה עקיפה בחוסכים.

סולברג: אני יודעת שהשיח היום מאשים את החוק בכך שמנהלים מוכשרים עוזבים את ענפי הבנקאות והביטוח, אבל כשבודקים לעומק מגלים שהעובדות מורכבות יותר. שני המנהלים הבכירים בענף הבנקאות ושני מנהלים בכירים בענף הביטוח אינם מצביעים על מגמה. קיימת תחלופה טבעית במשרות הללו משום שהן מאוד שוחקות ותובעניות. העזיבה אפילו הגיונית. בכל אופן, התחלופה בבכירים בענפים המוזכרים אינה חריגה בשיעוריה לעומת ענפים אחרים.
אני יודעת שניתן למצוא מנהלים מוכשרים שיעבדו גם תחת הגבלת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה. במיוחד כאשר הם מודעים לכך שהם עומדים לנהל את הגופים הכי נחשבים במשק ואלו יהוו קרש קפיצה למשרות עם שכר גבוה יותר. חבל שלא כל החברות הציבוריות אימצו את הכלל – לא כחוק אלא כנורמה.

* הגבלת שכר הבכירים לא פוגעת בסגני המנכ”לים? כלומר אינה מדללת את העתודה הניהולית בענפים הפיננסיים?

סולברג: דוח מערכת הבנקאות האחרון שהתפרסם מראה כי יותר מ-300 עובדים מרוויחים יותר ממיליון שקל במערכת הבנקאות. מדובר בעלייה של 18% לעומת אשתקד. לצידם, 2,500 עובדים מרוויחים יותר מ-600 אלף שקל. כלומר, דרג הביניים הבכיר נהנה מתופעת הלוואי של הורדת שכר הבכירים, ומגדיל את שכרו. מתוך כך ניתן לומר שכל המערכת הפיננסית מרוויחה מהגבלת השכירים. השלב הבא הוא שגם משתכרי שכר המינימום בענפים אלו יקבלו העלאת שכר.

* הצעת החוק של ח”כ שלי יחימוביץ מציעה להחיל את הגבלת שכר הבכירים על כל החברות הציבוריות. את תומכת בכך?

סולברג: יש לבצע הערכה מחודשת, האם הגבלת שכר של 2.5 מיליון שקל הוא ההגבלה הנכונה  לבכירים. אולי יש להגדיל את הסכום ל-3.5 מיליון. בכל אופן, מבחינתי היה עדיף להחזיר את ההחלטה לדירקטוריון. אם היינו יכולים להצליח להכריח את הדירקטוריון לפעול בצורה השקופה ביותר ולחייב אותו לאשר את שכר הבכירים רק באסיפות הכלליות – זה היה תרחיש עדיף. לפני שניגשים לחקיקה, יכול להיות שעדיף להחזיר את הכדור לרשות ניירות ערך, לשכלל את מנגנון הפיקוח ולנסות שוב להגיע לאיזון בשכר דרך רגולציה. רק אם כלו כל הקיצין יש לפנות לחקיקה.

Be the first to comment

Leave a Reply