החמרת ענישה: קנס פלילי של 900 אלף שקל למעסיק שלא הפריש פנסיה לעובדיו

על פי כתב האישום, העמותה ומנהלה, עברו על חוק הגנת השכר בכך שלא העבירו סכומים שנוכו משכרם של העובדים ליעדם. מדובר בעבירות חמורות שכן המשמעות היא נטילת כספים שהיו אמורים להיות מופרשים לטובת קרנות הפנסיה של העובדים. העונש המקסימלי בחוק על עבירה זו הוא 1.13 מיליון שקל אך נבחר להקל משמעותית על המעסיק

ישיבה תורנית צילום: ויקיפדיה
ישיבה תורנית צילום: ויקיפדיה

ג’ון גבע ושלומי הדר – עורכי דין ומגשרים

חקירה של האגף הפלילי במנהל ההסדרה והאכיפה והרווחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הביאה להגשת כתב אישום כנגד עמותה שהפעילה ישיבות תורניות. על פי כתב האישום, העמותה ומנהלה, עברו על חוק הגנת השכר בכך שלא העבירו סכומים שנוכו משכרם של העובדים ליעדם. מדובר בעבירות חמורות שכן המשמעות היא נטילת כספים שהיו אמורים להיות מופרשים לטובת קרנות הפנסיה של העובדים.

מנהלה של העמותה והמאשימה, מדינת ישראל, הגיעו להסדר טיעון אשר אושר על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב יפו והנאשם הורשע על פי הודעתו ונגזר עליו קנס. ביום ה-24 ביוני 2018 ניתן כנגד העמותה גזר דין, על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו מפי השופט אורן שגב.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

בא כוח המאשימה (מדינת ישראל) טען, כי לעבירה שביצעה העמותה נודעת חומרה מיוחדת וזאת בשים לב לכך שהסכומים שנוכו ולא הועברו ליעדם מיועדים להבטיח את זכויותיהם הסוציאליות של העובדים, לרבות במקרה של תאונה, מחלה, פגיעה וכן להבטיח את זכויותיהם הפנסיוניות. בנוסף, נטען כי הנאשמת ביצעה 58 עבירות נפרדות על פני תקופה של כשנתיים ימים והקנס המקסימלי לכל יחידת עבירה עומד על 1.13 מיליון שקל. עם זאת, בא כוח המאשימה טען, כי יש לשקול לקולא את העובדה כי הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה בעבירות המיוחסות לה וכי מדובר בעמותה ללא כוונת רווח אשר פעלה למטרות ציבוריות בתחום החינוך. כמו כן, נטען כי מצבה הכלכלי של העמותה קשה והיא נאלצה להפסיק את פעילותה עקב כך וגם זו סיבה להקל בעונשה.

לפני שעבר בית הדין להכרעה בנוגע לעונשה של הנאשמת, ציין כי לא ניתן להפריז בחשיבות הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה על ידי הנאשמת. על פי בית הדין מדובר על סכומי כסף שנועדו להבטיח את זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות של העובדים, אשר נוכו ממשכורתיהם ולא הועברו ליעדם ולכן “העבירה משולה לשליחת יד על ידי המעסיק לכיסו של העובד, תוך פגיעה ממשית בו ובזכויותיו האלמנטריות ביותר”.  בית הדין ציין כי על החומרה היתרה שבעבירות שביצעה הנאשמת ניתן ללמוד מהקנס הכבד שנקבע לצד העבירה.

לאחר עיון בפסיקה ובחשיבותם של זכויות המגן, בית הדין קבע, כי מתחם הענישה הראוי הוא 10% עד 20% מהקנס המקסימלי וכי ביחס לעונש הראוי בתוך מתחם הענישה יש נסיבות לקולא: הודאת הנאשמת ולקיחת אחריות על ידה בהזדמנות הראשונה, תיקון המחדל והעובדה שההפרשות שנוכו מהעובדים הגיעו ליעדן, העובדה שהנאשמת עסקה בפעילות חינוכית לטובת הציבור ולבסוף, העובדה שהנאשמת חדלה מלפעול לאור צוק העיתים הכלכלי אליו נקלעה. בנוגע למספר העבירות, בית הדין קיבל את גישת הנאשמת לפיה מדובר ב-8 יחידות עבירה, דהיינו עבירה אחת ביחס לכל אחד מ-8 העובדים.

בסופו של יום, השית בית הדין על הנאשמת קנס בסך 113 אלף שקל (10% מהקנס המקסימלי) במכפלת שמונת העובדים וסה”כ 904 אלף שקל.

על פי הודעת הדובר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מתחילת שנת 2017 ועד היום ניתנו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה (במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) 612 התראות ו-501 עיצומים בגובה של 48.4 מיליון שקל בגין אי העברת ניכויים ליעדם בניגוד לחוק הגנת השכר. כמו כן, ניתנו 2,039 התראות ו-545 עיצומים בגובה של 8,725,000 בגן הפרת צו ההרחבה לפנסיה. בנוסף, הוגשו 19 כתבי אישום בחוק הגנת השכר וניתנו 20 גזרי דין לפי חוק זה.

מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, יפה סולימני הסבירה כי: “חוקי המגן קובעים זכויות סוציאליות מינימליות שלא ניתן לוותר עליהן וזאת, על מנת ליצור שכבת הגנה ממשית לעובדים. מדובר בעבירות שהמשמעות הישירה שלהם היא פגיעה בוטה בשכר העובדים ובתנאי עבודתם. כל מעסיק חייב על פי חוק להפריש לפנסיה עבור כל עובד, וחשוב שהעובד יוודא שהמעסיק אכן מפריש סכום שכזה וכן, שהניכויים עבור הפנסיה הגיעו ליעדם (לקרן הפנסיה)”.

Be the first to comment

Leave a Reply