העובד טען שעבד מעבר לשעות העבודה הרגילות – האם יינתן צו להנפקת דוח איכון שעשוי לסייע בהוכחת טענותיו? / מאת עו”ד ג’ון גבע ועו”ד שלומי הדר

נפסק, כי לצורך קבלת צו המופנה לחברת סלולר, "די בתצהירו של המבקש לעניין מספר הטלפון שבו המבקש עשה שימוש, והמבקש לא נדרש להביא ראיות נוספות מעבר לתצהירו בעניין זה"

עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע
עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע

בבית הדין הארצי לעבודה נדונה בקשת רשות ערעור של חנדל אמיל (“המבקש”), שיוצג על ידי עו”ד חן דיין שלום, כנגד איפא שקולניק פלסט בע”מ (“המשיבה 1”), כנגד שקולניק ח.י בע”מ (“המשיבה 2”), כנגד פניאל שקולניק בע”מ (“המשיבה 3”) וכנגד משה אשכנזי (“המשיב 4”) שיוצגו יחדיו על ידי עו”ד רונן רוזנבלט. פסק הדין ניתן באוגוסט 2017, בהיעדר הצדדים מפי השופט אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק וכן מפי נציגי הציבור מיכל בירון בן גרא וברכה סמו.

המבקש עבד כחמש שנים בשורות המשיבה 1, שמחזיקה בבעלותה מפעל לייצור שקיות ניילון, אריזות פלסטיק ועוד. המשיבים 4-2 הם בעלי מניות במשיבה 1. בחלוף יותר משנתיים לאחר שסיים את עבודתו, הגיש המבקש כתב תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד המשיבים 4-1 בעילות שונות. לטענת המבקש, בכל חודש הוא עבד במתכונת עבודה של יותר מ-271 שעות עבודה, אך בפועל שולם לו גמול בגין שעות נוספות באופן חלקי. מנגד טענו המשיבים 4-1, כי המבקש הגיש את התביעה נגדם כתוצאה מקנוניה בינו לבין גורמים אחרים ובפועל הוא קיבל בכל חודש שכר התואם לשעות עבודתו.

המבקש פנה לבית הדין האזורי  והגיש בקשה למתן צו שיפוטי להנפקת דוח איכון, של שיחות שבוצעו בטלפון נייד, שלטענתו הוא השתמש בו באופן בלעדי במהלך שנתיים בהן עבד בשורות המשיבה 1. הטלפון הנייד היה רשום על שם גיסו של המבקש ולאחר מכן על שם בת הזוג של המבקש. לטענת המבקש, דוח האיכון נחוץ לו במטרה להוכיח ולאמת את גרסתו בנוגע למתכונת עבודתו, החורגת ממכסת השעות שפורטו בדוחות הנוכחות. המשיבים 4-1 התנגדו לבקשה באופן נחרץ הואיל והטלפון הנייד מעולם לא היה רשום על שמו של המבקש.

בית הדין האזורי לעבודה דן בבקשת המבקש ודחה אותה מהנימוקים הבאים: “מדובר במכשיר שאינו בבעלות התובע, אלא בבעלות בני משפחה שהם בבחינת צד ג’ לבקשה וללא קבלת עמדתם, לרבות פגיעה בפרטיותם. בכל מקרה, מתוך עיון בכתב התביעה ובבקשה גופא, הצו המבוקש אינו רלוונטי דיו לקיום דיון יעיל וממצה, בשאלת המחלוקת בין הצדדים בדבר תקופות עבודתו של התובע”.

כאמור, המבקש פנה בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי במטרה לקבלת הצו המבוקש. לטענתו, דוח האיכון רלוונטי ואף הכרחי להוכחת טענותיו בדבר חוסר ההתאמה בין שעות העבודה המפורטות בדוחות הנוכחות ובתלושי השכר לבין שעות העבודה שביצע בפועל. עוד נטען, כי אין כל בסיס לטענה על פגיעה בפרטיות גורם כלשהו. המשיבים 4-1 שבו על התנגדותם לבקשה.

האם בית הדין הארצי נעתר לבקשת המבקש והורה על מתן צו להנפקת דו”ח איכון לטלפון, אשר עשוי לסייע למבקש להוכיח את טענותיו?

בית הדין הארצי ציין, כי הבקשה נוגעת לחיוב צדדים שלישיים, חברות סלולר, להנפיק ולמסור מסמכים אודות קו הטלפון האמור. כאמור, המשיבים 4-1 התנגדו לצו המבוקש בטענה, כי קיימת היתכנות לפגיעה בפרטיות בעלי מכשיר הטלפון. בתוך כך נקבע, כי אף אם התנגדות המשיבים 4-1 נובעת מטעמים של דאגה לגורם שאין להם היכרות איתו, ואף אם היה להם “מעמד” כלשהו בסוגיה, אין להתנגדותם כל בסיס.

צוין, כי בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגיה זו, בנסיבות פחות נוחות מנקודת מבטו של המעסיק, ובאותו מקרה ניתן הצו המבוקש וחברות הסלולר נדרשו להנפיק פלט שיחות, למרות פגיעה בפרטיות של גורם מעורב. עוד נקבע, כי באיזון שבין זכותו של בעל דין להוכיח עובדה מהותית הרלוונטית לתביעתו לבין פגיעה חלקית שאינה בלתי סבירה בפרטיותו של עובד בשורות הצד שכנגד, גובר הצורך לאפשר לבעל דין להציג את העובדות הרלוונטיות בפני בית הדין. עוד נפסק, כי לצורך קבלת צו המופנה לחברת סלולר, “די בתצהירו של המבקש לעניין מספר הטלפון שבו המבקש עשה שימוש, והמבקש לא נדרש להביא ראיות נוספות מעבר לתצהירו בעניין זה”.

במקרה דנן מדובר בנסיבות פשוטות יותר. המבקש עתר למעשה למתן צו להמצאת מסמך של צד שלישי לקבלת דוח איכון של קו טלפון בו הוא עצמו השתמש, על מנת להוכיח ולבסס טענה עובדתית התומכת בגרסתו ובאחת מעילות התביעה שלו. מנגד, המשיבים 4-1 אף לא טענו כי פרטיותם או פרטיות מי מטעמם תפגע, אלא כי תפגע חלילה פרטיות בעל המכשיר הרשום שאינו המשתמש, בלי שהוסבר כיצד תפגע פרטיות בעל המכשיר הרשום מדוח איכון של שיחות שביצע המשתמש עצמו.

עוד צוין, כי בית הדין האזורי לעבודה קבע בהחלטתו, כי “הצו המבוקש אינו רלוונטי דיו לקיום דיון יעיל וממצה”. בהקשר זה, בית הדין הארצי קבע בעבר, כי די בכך שהמסמכים שהצגתם התבקשה “עשויים לסייע להוכחת טענה” אף אם פלט השיחות שהתבקש באותו מקרה אין בו כדי לבסס כשלעצמו את טענות העובד. בית הדין הארצי קיבל את הערעור והורה לבית הדין האזורי ליתן צו כאמור, הואיל ודוח האיכון המבוקש עשוי לסייע להוכחת טענותיו של המבקש ומנגד הצגת הדוח לא תפגע בפרטיות המשיבים או מי מטעמם.

בית הדין האזורי הורה על מתן צו כמבוקש, אולם טרם ניתנה הכרעה בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבים 4-1.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply