אם לשישה תובעת את עמותת “למען אחי” על שכר מופחת לעומת הגברים בעמותה

לדברי התובעת הוסבר לה שוב ושוב כי שכר העובדים הסוציאליים זהה בעיקרו, מלבד פערים הנובעים מהיקף המשרה, אולם גילתה להפתעתה כי הצהרה זו חסרת כל בסיס. תגובת העמותה: הנייר סובל הכל. משהוגשה תביעה לבית הדין הרי תשובת העמותה תינתן במסגרת כתב ההגנה שיוגש

אלקה מירסקי אם ל-6 תושבת בית שמש שהועסקה בתפקיד עובדת סוציאלית אצל עמותת למען אחי העוסקת בשיקום משפחות נזקקות, הגישה תביעה כנגד העמותה בסך 370 אלף שקל. זאת בטענה להפלייתה בדרך של תשלום שכר נמוך משל גבר המבצע את אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה, או עבודה שוות ערך לעבודתה שלה, אך ורק מחמת מינה.

לדברי התובעת הוסבר לה שוב ושוב על ידי נציגיה המוסמכים של העמותה כי שכר העובדים הסוציאליים זהה בעיקרו, מלבד פערים הנובעים מהיקף המשרה. ואולם כאשר גילתה להפתעתה כי הצהרה זו חסרת כל בסיס, וכי שכרה ושכר חברותיה לתפקיד נמוך משמעתית מזה של העובד הסוציאלי בן המין הגברי, התעמתה עם מנהלה הישיר והלה אישר את ההפליה הנטענת, ובהמשך ניסה לתרץ את פערי השכר בטענות לעניין כושר מיקוח והסכמים אישיים.

בתביעה נאמר כי נוכח הודאה זו מצדו של מנהלה פנתה התובעת אל הנתבעת בדרישה לתיקון העוולה ואולם בתגובה לא רק שהעמותה נמנעה מתיקון העוול אלא שהיא אף איימה באמצעת באי כוחה על התובעת בעניין “תיקון טעויות” בצבירת ימי חופשה ו”תשלומים שבוצעו ביתר” בימי חופשה ששולמו ולא נוכו על ידה במשך השנים, באופן שיביא לקיזוז משכרה של התובעת. לאור זאת מציינת התובעת היא נאלצה להתפטר בדין מפוטרת.

לטענת התובעת הוצע לה לקבל פיצויי פיטורי מלאים תמורת ויתורה על טענותיה, ואולם לדבריה ממילא התפטרותה מקימה לה זכאות לדין מפוטרת נוכח ההפלייה הבוטה שהביאה אותה להתפטר ואשר לא תוקנה חרף התראותיה.

בתביעה נטען כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שבמקרה הנדון עסקינן בהפלייה גסה מחמת מינה של התובעת אשר הוסוותה בתירוצים שונים שממילא אינם מקובלים בהתאם להלכה של בית המשפט העליון, ומשכך עניין לנו באותן נסיבות בהן לא ניתן לדרוש מהתובעת להמשיך בעבודתה תחת מעסיק מפלה.

לדברי התובעת רק לאחר שהנתבעת קיבלה את התפטרותה אך דחתה ברגל גסה ובתואנות שווא את מלוא טענותיה המגובות בראיות, לא נותרה לה הברירה אלא לפנות לפתחו של בית הדין לשם מיצוי זכויותיה.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מתבקש לקבוע כי יש להכיר בתובעת כמי שהתפטרה בדין מפוטר ולפסוק לזכותה את הפרשי פיצויי הפיטורין כאילו פוטרה מעבודתה. בנוסף פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות, הפרשי שכר מכוח חוק שכר שווה, הפרשי פדיון חופשה, הפרשי הפרשות סוציאליות, ופיצוי בגין עגמת נפש.

Be the first to comment

Leave a Reply