התובע חזר בו מבקשת הייצוגית אך לדבריו הבעיה במשיכת הפיצויים תחת אי הסכמה עם המעסיק לא נפתרה

התובע אברהם סולמירסקי משך את ערעורו נגד הפניקס בתביעה ייצוגית בנושא משיכת כספי פיצויים בעת התנגדות מעסיק,כך הודיעה החברה השבוע לבורסה. אך עורכת הדין שייצגה אותו הודיעה למערכת כי היא סבורה שהבעיה קיימת עדיין, למרות כניסתו של תיקון 21 לקופות הגמל ולכן צפויה היא להגיש בקשה נוספת לייצוגית

בית הפניקס
בית הפניקס

התובע אברהם סולמירסקי משך את ערעורו נגד הפניקס בתביעה ייצוגית בנושא משיכת כספי פיצויים בעת התנגדות מעסיק, כך הודיעה החברה השבוע לבורסה. אך עורכת הדין שייצגה אותו הודיעה למערכת כי היא סבורה שהבעיה קיימת עדיין, למרות כניסתו של תיקון 21 לקופות הגמל.

נעשה קצת סדר. בשנה שעברה פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על דחיית בקשה לתביעה הייצוגית נגד החברה בנושא סירובה לאשר משיכת כספי הפיצויים על ידי העובד, במקרים בהם המעסיק אינו מאשר פעולה זו. במסגרת הדחייה, שילם התובע לחברת הפניקס 15 אלף שקל כעלויות משפט.

השופטת ואב”ד רוית צדיק החליטה אז שאין טעם לעסוק בנושא זה שוב מאחר שבית המשפט פסק בנושא זה בעבר (עו”ד גור טננבאום נגד הפניקס, מספר הליך 27105-02-13). ההליך הסתיים בדרך של הסתלקות מהבקשה, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם לפיו הפניקס תערוך התאמות והבהרות בנוהל החזרת כספים למעסיק.

השופטת הוסיפה שטרם אישור הייצוגית במקרה הנוכחי יש לברר שאלות שונות, כגון נסיבות סיום יחסי העבודה של כל חבר קבוצה, מהו ההסדר לו כפופים הכספים שהופקדו לטובת החבר, מהו ההסכם החל על הצדדים בכל מקרה ועוד. לדבריה, שאלות אלו דורשות בירור עובדתי, שאין מקומו בהליך של תובענה ייצוגית.

בתביעה של סולמירסקי, שיוצג על ידי עו”ד שירה שחם ממשרד גורדיסקי ושות, נטען כי קיימים מקרים בהם עם סיום יחסי עובד מעסיק, שלא אגב פיטורים, נוהגת הפניקס שלא כדין ובדרך של איפה ואיפה בין עובד ומעסיק, תוך העדפה ברורה של המעסיק בנוגע לשחרור כספי פיצויים (קצבה). השבוע השופטת המליצה לסולמירסקי שלא לערער על החלטתה משום שעמדתה לא השתנתה והוא עשוי לשלם שוב הוצאות משפטיות. כמו כן לדבריה בתקופה שעברה, נכנס תיקון 21 לחוק שמייתר את העיסוק בנושא.

עו”ד שחם: “התביעה הייצוגית הוגשה על מנת שבית הדין יקבע מי הבעלים בכספי הפיצויים, בהסדר הפנסיוני, לגבי עובדים שסיימו עבודתם בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים ואין להם הסדר מוסכם לגבי הצבירה כאמור. הסכמתנו לדחיית הערעור הייתה בשל המלצת בית הדין הארצי, שכן לטענתו היה צריך לצרף את המעסיק להליך, והוא לא צורף. זאת, למרות שלטענתנו אין למעסיק ספציפי כזה או אחר תרומה להליך ובייחוד לאור העובדה שנשיאות הארגונים הכלכליים הגישה עמדתה בהליך”.

לדברי שחם, “אנו מטפלים בפניות רבות של מעסיקים ועובדים בעקבות תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), שחוששים לאבד את צבירת הכספים בעקבות התיקון וחוסר הוודאות לגבי גורל צבירת הפיצויים שיצר התיקון. לאור האמור לעיל בכוונתנו להגיש תביעה ייצוגית נוספת בעניין זה והפעם בצירוף המעסיק הרלבנטי. בית הדין הארצי הוסיף שהוא סבור שתיקון 21 מייתר את המחלוקת, משום שהוא קובע הליך פרוצדוראלי לגבי משיכת הכספים. לעמדתנו, התיקון לא פתר את שאלת הבעלות בפיצויי הפיטורים ולפיכך יש מקום לתביעה מתוקנת”.

נציין כי במסגרת תיקון 21, שאושר סופית ביולי 2018, ניתנה האפשרות לציבור החוסכים בישראל למשוך את כספי הפיצויים הכלואים בגופי הפנסיה והגמל, ללא אישור מהמעסיק לאחר שעברו ארבעה חודשים מיום שנחקק התיקון. תיקון זה מאפשר לעמיתים שהיו אמורים להיות מיוצגים בתביעה למשוך את כספם ללא הסכמת המעסיק. כמו כן תחקיר פוליסה העלה, כי חלק מהחברות עדיין מערימות קשיים על העובדים ברצותם למשוך את הכסף.

Be the first to comment

Leave a Reply