ולאף אחד לא אכפת

מאת אברהם מורדוך ♦ אתם מבינים שאנחנו יוצאים מהחגים עם לפחות 2,000 נפטרים. לפחות. נכון? על תסמכו רק על ההנחיות של הממשלה. ההנחיות מוטות לכיוון של בעלי אינטרסים והן רחוקות מלהיות אובייקטיביות

מאת אברהם מורדוך

ב-21 במרץ, 2020, נפטר האדם הראשון בארץ מקורונה. כן, המגפה הגיעה גם אלינו. אריה אבן ז”ל בן ה- 88. למחרת נפטרו עוד שניים. בכל העיתונים ובמדיה הופיעו התמונות שלהם וכמה מילים וכולנו ראינו כמה שהם מבוגרים ואמרו לנו שבטח היו להם מחלות רקע ובכל מקרה הם נורא זקנים. עברו חמישה וחצי חודשים והגענו ל- 1,000 נפטרים. ידיעות אחרונות יצא ב- 6 בספטמבר כשהעמוד הראשון כולו מציין “מעל 1,000 נפטרים”.

אברהם מורדוך
אברהם מורדוך

169 ימים, כמעט חצי שנה, ו”רק” 1,000 נפטרים. בהשוואה לרוב העולם המערבי, כשמודדים את מספר הנפטרים לכל מיליון תושבים, ממש מקום טוב. היום, כשעברו רק 20 יום נוספים הגענו ל-1,335 נפטרים. קצב בממוצע של כ-18 נפטרים ביום במשך השבועיים וחצי האלו. קחו בחשבון שכל זה עדיין לא מבטא את התמותה כתוצאה מהנדבקים החדשים של שלושת השבועות האחרונים של 4,000 ו- 5,000 ו- 6,000 ויותר נדבקים ליום. אתם מבינים שאנחנו יוצאים מהחגים עם לפחות 2,000 נפטרים. לפחות. נכון? אבל למי אכפת?

יהיו 2,000 נפטרים וכמעט כולם ללא שמות. יהיו 2,000 נפטרים שלא יכלו ויוכלו להיפרד מהמשפחות שלהם כמו שצריך, 2,000 נפטרים שמתו או שימותו בבדידות, בפחד, ללא יד מלטפת. 2,000 נפטרים שאפילו ללוויה ולשבעה שלהם יופיעו רק בודדים ולכולנו לא אכפת.

עשיתם, אתם מקבלי ההחלטות, בניסיון לטפל בבעיה, סגר ללא סגר. הכבישים מלאים במכוניות, מקומות העבודה ברובם עובדים כרגיל, כולנו מתכנסים כרגיל מי בהפגנה אמיתית ומי בבית הכנסת ומי שסתם בא לו להתכנס בחתונה או בסתם אירוע רב משתתפים. כל אחד מאתנו מוצא את התירוץ למה הוא יכול וצריך לתחמן ולעקוף את ההנחיות ולא להישמע לתחנוני הרופאים. כולנו הפכנו למומחים והנגיף הזה אותנו הוא לא ינצח. אז ימותו עוד כמה. לאף אחד לא אכפת. ברגע שקבעתם ועדת חריגים, אתם שם למעלה, הרסתם את הסגר. אם יש חריג אחד אז למה לי לא מגיע גם להיות חריג? כולם נהיו פתאום חריגים.

אתם לא מבינים שאתם הורגים אנשים? ואם יש סגר אז איפה המשטרה שתוודא שאף אחד, אבל אף אחד, מלבד כוחות החירום והביטחון, לא נוסע על הכביש. יש בכלל משטרה במדינה הזו? אם יש אז לא הרגשנו אותה. אם אירועים המוניים מתקיימים וממשיכים להתקיים אז אין משטרה. לאף אחד לא אכפת.

מה קשור המצב בהפגנות למצב בבתי הכנסת? מה הן ההתניות האלו? אם התקהלות זה דבר לא טוב וגורם להדבקות אז הוא לא טוב, נקודה. מה קשור האחד בשני? תבחנו כל מצב לגופו של עניין, ללא פזילה למה שקורה במגרש של האחר, ותחליטו ותוודאו שמה שמחליטים קורה בשטח. זה לא נראה לי כל כך מסובך. אבל זה מאוד מסובך כשהשיקול האמיתי הוא שיקול פוליטי, או אישי, ללא שום קשר למצב התחלואה והמוות של אנשים. אתם הפוליטיקאים – לא אכפת לכם. תתעוררו. בקצב הזה לא יהיה מי שיצביע עבורכם בבחירות הבאות.

אפילו למדיה על צורותיה השונות לא ממש אכפת. מדוע לא מדברים על המתים? מדוע לא מפרסמים את השם, התמונה, הישוב והגיל? אולי אז נראה שהמתים לא כל כך רחוקים מאתנו. המתים הם אולי מאותה שכונה, מאותה קבוצת גיל. אנשים כמונו. אולי אז נבין שגם אנחנו יכולים לעשות משהו ולהרחיק את רוע הגזרה מאתנו. תקפידו להגן על עצמכם ועל הסביבה שלכם. כל אחד שנדבק וחלה ונפטר הוא נדבק ממישהו. הוא ישב עם מישהו בבית קפה ודברו או שהוא נסע במעלית במקום העבודה ומישהו נסע שם כמה דקות לפניו לבד וללא מסכה. או שהוא פשוט הוציא את הילד מהגן והילד הביא את זה מילד אחר שהביא את זה מהבית. אנשים לא נדבקו סתם. אנחנו מדביקים האחד את השני אבל לאף אחד לא אכפת. תתעוררו.

כל זמן שאין חיסון ואין תרופה אפקטיבית אז אנשים ימשיכו למות. המת הבא יכול להיות אנחנו, בני המשפחה שלנו, האימא או האבא שלנו. כל מי שחולה קשה, מורדם ומונשם, סיכוייו למות מהמחלה גבוהים ביותר (בסביבות 50%). מתי יהיה חיסון אמין וזמין לכולם? לפחות עוד תשעה חודשים. אל תסמכו על זה. תזהרו, תתגוננו כמיטב יכולתכם. על תסמכו רק על ההנחיות של הממשלה. ההנחיות מוטות לכיוון של בעלי אינטרסים והן רחוקות מלהיות אובייקטיביות.

לאף אחד בהנהגה לא אכפת. אף אחד לא מבקש סליחה. אף אחד לא עומד נוכח פני האומה ואומר “חטאתי, פשעתי”. הם הורגים בנו ולאף אחד לא אכפת. שמרו על עצמכם.

Be the first to comment

Leave a Reply