יציאת כלב נובח ומאיים מדירה ללא בעליו, מהווה אירוע חריג

האירוע התרחש לפנות בוקר בחודש יולי 2015, בזמן שהתובע חילק עיתונים בבניין מגורים. מפתח אחת הדירות יצא כלב נובח ומאיים, ללא בעליו. התובע התכווץ בפינת חדר המדרגות, ומרוב לחץ ובהלה החל להרגיש לחץ חזק מאוד בחזה

צילום אילוסטרציה

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתו של מחלק עיתונים כנגד המוסד לביטוח לאומי. פסק הדין ניתן בינואר 2020, מפי השופטת אסנת רובוביץ-ברכש, נציגת ציבור העובדים, הלן הרמור ונציג ציבור המעסיקים, חגי שפר.  

בפני בית הדין הונחה תביעתו של התובע להכיר באירוע שאירע לו בשנת 2015, כאירוע חריג אשר גרם לו לאירוע לבבי ומשכך, להכיר בכך כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. זאת, נוכח החלטת הנתבע לדחות את תביעתו.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

התובע, יליד 1949, עבד עד לאירוע כמחלק עיתונים, במשך כ-15 שנים. במועד האירוע הנטען, עבד התובע כמחלק בקו חלוקה בתל אביב, בין השעות 7:00-2:00 בבוקר.

האירוע התרחש לפנות בוקר בחודש יולי 2015, בזמן שהתובע חילק עיתונים בבניין מגורים ברחוב בני אפרים בתל אביב. כאשר התובע עלה לקומה השלישית, יצא מפתח הדירה לכיוונו של התובע כלב נובח ומאיים, ללא בעליו. בעקבות זאת, התובע התכווץ בפינת חדר המדרגות, ומרוב לחץ ובהלה החל להרגיש לחץ חזק מאוד בחזה.

התובע טען כי מדובר היה באירוע חריג אשר גרם לאוטם שריר הלב ממנו סבל בסמוך לכך. מנגד, הנתבע טען כי התובע לא הוכיח מבחינה עובדתית את קרות האירוע החריג, ולכן אין למנות לו מומחה רפואי.

תחילה, ציין בית הדין כי הלכה פסוקה היא, שעל מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בעבודה בסמוך לפני קרות האוטם. לשם כך, על התובע היה להוכיח התרחשות של מאורע אובייקטיבי בעבודתו, אשר היה בגדר אירוע חריג לגביו באופן סובייקטיבי.

וביתר פירוט, על התובע היה להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי בעבודתו. כלומר, מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום, כך שניתן יהיה לקבוע שביום מסוים בשעה מסוימת אירע אותו אירוע נטען. נוסף לכך, על התובע היה להוכיח קרות אירוע חריג לגביו. כמו כן, בית הדין ציין כי אירוע חריג יכול להתפרש כדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. זאת ועוד, על התובע היה להוכיח כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי בעבודתו גרם לו לדחק נפשי בלתי רגיל. ,

בית הדין ציין כי משמעות חובת ההוכחה היא שעל התובע היה להוכיח ובסבירות העולה על 50%, את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל אשר נגרם לו בעקבות מאורע בעבודתו.

עוד הוסיף בית הדין כי התובע הוכיח את התביעה בהתאם לנדרש על פי הפסיקה. שכן, התובע הוכיח קיומו של מאורע אובייקטיבי שניתן לאיתור בזמן ובמקום – היותו מותקף על ידי כלב. התובע הוכיח כי אירוע זה היווה עבורו אירוע חריג, כיוון שבמקרה המדובר בעל הכלב לא היה עם הכלב, והוא התנפל על התובע.

לפיכך, קבע בית הדין כי הוכח שהיה לתובע חשש מפני היתקלות בכלב בזמן שהוא משוחרר וללא השגחה, עוד לפני האירוע הנטען.

אמנם, מאישור המעסיק וממסמך סיכום האשפוז, לא עלתה הטענה, כי התרחש לתובע אירוע חריג כלשהוא בעבודתו. עם זאת, בית הדין ציין כי אין די בכך בכדי לדחות את תביעתו, שכן טענת התובע לפיה המשיך לעבוד, בזמן שהוא סבל מכאבים, לא נסתרה.

יתרה מכך, בית הדין הדגיש כי גם אם במקרה מסוים קיים ספק בדבר חריגות האירוע הנטען, עדיין יש למנות מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין פסק כי אירוע של יציאת כלב נובח ומאיים מדלת דירה, לפנות בוקר, ללא בעלים, הינו בגדר אירוע חריג מבחינת התובע.

סוף דבר, בית הדין קבע כי התובע הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח את חריגות האירוע, והורה על מינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כדי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

Be the first to comment

Leave a Reply