כלי סטטיסטי חדש של בנק ישראל ידגום את סנטימנט העסקים

המדד יבדוק את השינוי שחל בחודש האחרון במדדים מרכזיים של העסק כגון התפוקה, המכירות בשוק המקומי וליצוא, התעסוקה והמחירים

צילום אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לערוך בשנת 2011 את סקר המגמות בעסקים. סקר זה פונה מידי חודש לכ-1,400 עסקים בישראל ומבקש מהם להעריך באופן איכותני, כלומר בסקאלה של חמש דרגות, מ”ירידה ניכרת” עד “עליה ניכרת”, את השינוי שחל בחודש האחרון במדדים מרכזיים של העסק כגון התפוקה, המכירות בשוק המקומי וליצוא, התעסוקה והמחירים. בסקר נשאלים העסקים גם לגבי ציפיותיהם לחודש הבא. סקרים מסוג זה, שנועדו לסייע לקובעי מדיניות להעריך בזמן אמת את מצב הצמיחה של המשק, מקובלים מאוד במרבית המדינות המפותחות. יתרונם טמון בכך שתוצאות מצרפיות מהם מתפרסמות בסמוך למועד עריכת הסקר, והרבה לפני שנתונים כמותיים על הפעילות זמינים. התוצאות המצרפיות המפורסמות לציבור על ידי הלמ”ס מובאות בצורת “מאזן נטו” המודד את שיעור החברות שענו “עלייה” פחות אלה שענו “ירידה”. מאז החלה הלמ”ס לערוך את הסקר, הוכנסו בו מספר שינויים משמעותיים כתוצאה מחוסר שביעות רצון מאיכות תוצאותיו.

מחקר שנערך על ידי ד”ר טניה סוחוי מחטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם דניאל רואש מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחן את התאמת תוצאות הסקר לנתוני אמת לגבי הפעילות של אותם עסקים, ואת טיב השינויים המתודולוגיים שהוכנסו בסקר במהלך השנים. כמו כן, החוקרים פיתחו כלי סטטיסטי המתרגם את תוצאות הסקר לאומדן לצמיחת התוצר ברבעון בו הסקר נערך (בעוד שהאומדן הראשון של נתון הצמיחה הרבעוני מתפרסם רק 45 יום לאחר תום הרבעון).

המחקר בחן את מידת ההתאמה הפרטנית של תשובות העסקים בסקר לנתוני האמת הכמותיים שלהם, כפי שהם מדווחים בדיעבד לרשויות המס.  בחינה זו הצביעה על קשר סטטיסטי מובהק בחתכי רוחב, כלומר בין חברות שונות, בחודש נתון. אולם, המתאם על פני זמן ברמה המצרפית החל להתקבל רק משנת 2016, כאשר הוכנסו בשאלון הסקר שינויים שנועדו לפשט אותו. השאלות מוקדו  בחודש שעבר (ולא בשלושת החודשים האחרונים כפי שנעשה לפני השינוי) והוסרה הבקשה מהחברות לענות על מצב העסק תוך התעלמות מהשינויים הנובעים מהביקושים העונתיים הסדירים. השיפור במתאם הושג גם בניכוי האפקט העונתי.

Be the first to comment

Leave a Reply