לא הוכיח “אירוע תאונתי” בעבודה ולכן לא יקבל פיצוי

התובע טען כי הרים שני ארגזי עגבניות במשקל של כ-20 ק"ג, כשלפתע הוא חש בכאב חזק, שפילח את גבו

עגבניות. תמונה פיקסהביי

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו נדונה תביעתו של איתי הורסיו, אשר יוצג על ידי עו”ד שריב חג’בי, כנגד המוסד לביטוח לאומי, אשר יוצג על ידי עו”ד עמנואל דניאלי. פסק הדין ניתן בספטמבר 2019, מפי כבוד השופט יצחק לובוצקי – שופט בכיר (בדימוס) ונציג ציבור אריה סומר.  

התובע עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה כטבח במסעדת ביג שרונה תל אביב. התובע טען, כי בשנת 2014 התרחש אירוע במסגרת עבודתו, ובמהלכו הוא הרים שני ארגזי עגבניות במשקל של כ-20 ק”ג, כשלפתע הוא חש בכאב חזק, שפילח את גבו. עוד טען התובע, כי באותו היום המעסיק שחרר אותו לביתו, וזאת לאחר שראה את התובע סובל מכאבים עזים.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

בעקבות כך, הגיש התובע תביעה לנתבע וטען לקיומו של “אירוע תאונתי” בעבודה. עם זאת, הנתבע דחה את תביעת התובע, בטענה שלא הוכח קרות אירוע תאונתי. לפיכך, הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

תחילה, עמד בית הדין על סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי המגדיר תאונת עבודה – “תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..”. בנוסף, עמד בית הדין על סעיף 83 לחוק, אשר קובע את חזקת הסיבתיות: “תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראה לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על האירוע הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים”.

עוד הוסיף בית הדין כי על פי סעיף 83 לחוק, כדי שתוכר “חזקת הסיבתיות”, יש להוכיח תחילה, כי התרחשה תאונה. הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם ונזק, אין תאונה ללא חבלה ועל התובע היה להוכיח זאת. בפסיקה נקבע גם, כי על בית הדין לקבוע האם הקשר בין הפעולה אותה ביצע העובד כאשר נפגע, לבין המהלך הרגיל של עבודתו, חזק מספיק כדי להחיל את ההוראה בדבר חזקת הסיבתיות.

זאת ועוד, בית הדין ציין שני כללים בעניין הפגיעה, אשר נחלקים לשניים: הכלל הראשון, מדבר על תאונה שהתרחשה כתוצאה מהרמה או דחיפה, שהיא תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, והיא כפופה לחזקת הסיבתיות. הכלל השני מדבר על תנועה במאמץ ובתנועה לא נכונה של גורם חיצוני שאינו נראה לעין. כמו כן, בית הדין הדגיש כי בשני המקרים יש צורך שתהיה “ראשית ראיה”, שאכן קרה “אירוע תאונתי” בעבודה.

בית הדין הדגיש, כי ניסיון החיים מלמד שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע דבר מה שבגינו “נתפס” גבו של המבוטח, או שפקדו אותו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד.

לאחר ששמע את עדויות הצדדים, קבע בית הדין, כי התובע לא הצליח להוכיח דבר קיומו של אירוע תאונתי במועד הנטען. כמו כן, נקבע כי גרסת התובע רצופה סתירות פנימיות וחוסר עקביות, היא נסתרה על ידי עדותם המהימנה של בעל המסעדה ושל שף המסעדה, אשר העידו, כי התובע לא התלונן בפניהם במועד האירוע הנטען, אלא העלה את הטענה ל”אירוע תאונתי” בעבודה רק בשלב מאוחר יותר.

סוף דבר, בית הדין דחה את התביעה ופסק כי לא התקיים אירוע תאונתי כפי שנטען על ידי התובע, כמו כן, לא הוצא צו להוצאות.

** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.  

Be the first to comment

Leave a Reply