לשכת נשיא המדינה מערערת על הפנסיה התקציבית של חמש עובדות בבית הנשיא

על פי הערעור בית הדין טעה בקביעתו כי יש לראות בעובדות כעובדות קבועות לצורך קבלת פנסיה תקציבית וזאת באופן המנוגד הלכה הפסוקה לפיה אף אם נפלו פגמים בהעסקת עובד או עובדת בשירות המדינה, אין הדבר מקים באופן רטרואקטיבי הכרה כעובדי מדינה או הכרה בזכות להיות מבוטח בפנסיה תקציבית

טקס בבית הנשיא

לשכת נשיא המדינה, נציבות שירות המדינה והממונה על הגמלאות במשרד האוצר הגישו לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. זאת לאחר שבית הדין קיבל את התביעה שהוגשה על ידי 5 מעובדות בית הנשיא להעברתן לביטוח פנסיוני באמצעות פנסיה תקציבית החל מחודש אפריל 2002.

בערעור נטען כי בית הדין טעה בכך שאימץ טענות עובדתיות שנטענו על ידי 5 העובדות אף שלא הוכחו כדבעי. עוד טעה בית הדין בקביעתו לפיה יש לראות בהן כעובדות קבועות לצורך קבלת פנסיה תקציבית וזאת באופן המנוגד הלכה הפסוקה לפיה אף אם נפלו פגמים בהעסקת עובד או עובדת בשירות המדינה, אין הדבר מקים באופן רטרואקטיבי הכרה כעובדי מדינה או הכרה בזכות להיות מבוטח בפנסיה תקציבית.

בערעור נטען כי ההסכם הקיבוצי הכללי מחודש מרץ 1999 בין המדינה לבין ההסתדרות בנוגע לביטוח עובדי המדינה באמצעות קרן פנסיה צוברת תחת ביטוחם באמצעות פנסיה תקציבית. בעקבות תכליתו של הסכם זה, רק עובדת או עובד שבמועד הקובע לעניין הסכם זה היו בגדר “עובד קבוע” יהיו זכאים לפנסיה תקציבית.

בנוסף נאמר בערעור כי בית הדין האזורי שגה בקביעתו כי אין השלכות רוחב משמעותיות לפסק דינו. כפי שטענה המדינה בפניו בשירות המדינה ישנם עובדים רבים אשר במועד הקובע לא בוטחו בהסדר של פנסיה תקציבית ומועד זכאותם לכתב מינוי נקבע לאחר המועד הקובע כהגדרתו בחוק שירות המדינה (גמלאות).

לדברי המערערים הותרת פסק הדין על כנו עלולה להביא לגל של תביעות, ולא מן הנמנע הוא כי הדבר יביא להגשת תביעות עובדים ועובדות נוספים שהתמנו לשירות המדינה לאחר “התאריך הקובע” והועסקו בחברות כוח אדם עובר למועד זה, ועל בסיס קביעות פסק הדין נשוא הערעור שבנדון יטענו כי אף הם זכאים לפנסיה תקציבית, ואותם תובעים עלולים אף לטעון כי המדינה מפלה אותם אל מול 5 עובדות בית הנשיא.

בנוסף הותרת פסק הדין על כנו עלולה להביא לפריצת המסגרת התקציבית ולאובדן שליטה של הגורמים המוסמכים במדינה במסגרת ההעסקות המיוחדות עת תקבענה זכויות פנסיוניות בדיעבד.

אשר על כן השארת פסק הדין על כנו עלולה להביא להשלכות תקציביות מרחיקות לכת וזאת בניגוד לתכלית ההסכם הקיבוצי וחיוניותו לשמירה על האיזון האקטאורי של הגופים הציבוריים, ובניגוד חזיתי להלכה הפסוקה אשר מכוחה נדחו לאורך השנים עשרות תביעות דומות של עובדים אחרים.

בית הדין הארצי לעבודה מתבקש לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

Be the first to comment

Leave a Reply