מינוי מומחה רפואי שיקבע האם התקיימה הלכת המיקרוטראומה

לפני בית המשפט הונחה תביעה להכרה בפגיעת התובע בצווארו כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, על דרך תורת המיקרוטראומה, מה פסק בית המשפט ומדוע?

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו נדונה תביעתו של בדראן טהה אשר יוצג על ידי עו”ד תומר בכר כנגד המוסד לביטוח לאומי אשר יוצג על ידי עו”ד לירון דגון. פסק הדין ניתן באוקטובר 2019, מפי סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק.

לפני בית המשפט הונחה תביעה להכרה בפגיעת התובע בצווארו כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, על דרך תורת המיקרוטראומה.

התובע עבד בחברת המשקם בתפקיד גזרן ומנהל מתפרה בין השנים 2011 – 2017. התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגיעות במרפק יד שמאל ובצווארו כ”תאונת עבודה”. הנתבע הכיר בפגיעה במרפק יד שמאל של התובע כ”תאונת עבודה”, אך דחה את תביעת התובע ביחס לפגיעה בצוואר. לפיכך, הגיש התובע תביעה לבית דין זה.

התובע טען כי פגיעתו בצוואר הינה תוצאה של פעולות חוזרות, נשנות ומאומצות במסגרת עבודתו כגזרן בחברת המשקם, ובכלל זה ביצוע פעולת שרטוט הסקיצה על הבדים, פעולת ההדבקה ופעולת הגזירה תוך תנועות חוזרות ונשנות של מתיחת הצוואר, כיפופו והזזתו לצדדים.

התובע הוסיף, כי כל העבודה מתבצעת בסמוך לשולחן גזירה נמוך, המחייב עבודה בכיפוף ורכינה קדימה ואינו מאפשר מנח טבעי של הצוואר.

מנגד, הנתבע טען כי התובע לא הוכיח שבמסגרת עבודתו ביצע תנועות חוזרות ונשנות בצווארו, שכן, התובע היה רוכן קדימה עם כל גופו, לרבות הצוואר וכך היה מתקדם בשולחן העבודה. עוד הוסיף, כי עבודת התובע לא כללה רק עבודת גזירה אלא גם פעולות נוספות אשר לא כוללות רק תנועות חוזרות ונשנות ביחס לצוואר כנדרש בהלכת המיקרוטראומה. לכן, מדובר לכל היותר בתנוחה צווארית אשר אינה מוכרת כפגיעה בעבודה ולכן יש לדחות את התביעה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קבע בית הדין כי במקרה הנדון, עבודת התובע כללה גם תנועות צוואריות חוזרות ונשנות ואין מדובר רק בתנועה של כל הגוף כאשר כל חלקי הגוף נעים ברכינה. כמו כן, אין מחלוקת כי במסגרת עבודת ציור הסקיצות לגזירה, במסגרת פעולת ההדבקה ובמסגרת פעולת הגזירה, התובע נדרש להתכופף עם הצוואר כלפי מטה.

זאת ועוד, בית הדין דחה את טענת הנתבע, אשר טען כי נוכח ביצוע פעולות רבות על ידי התובע ובין היתר, פריקת משאית, פריסה, הדבקה, קשירה וסידור, לא הוכח רצף של תנועה חוזרת ביחס לצוואר. שכן, התנועות הנדרשות בפעולת הציור היו דומות לפעולות הנדרשות בפעולת הגזירה, והחלק העיקרי של עבודת התובע היה בציור ובמיוחד בגזירה.

לפי כל המובא לעיל, קבע בית הדין כי ניתן לבודד מתוך הפעולות שביצע התובע תנועה חוזרת ונשנית שפעלה באותו אופן על הצוואר ובוצעה באופן רציף במשך פרקי זמן קבועים. כמו כן, עבודתו של התובע בציור, הדבקה וגזירה הייתה עבודה שחזרה על עצמה במהלך העבודה; ציור אחת ליומיים במשך שעתיים וחצי עד שלוש, וגזירה במשך חמש וחצי עד שש שעות.

עוד הוסיף בית הדין כי פעולות הציור, ההדבקה והגזירה מקיימות אחר הדרישה של רצף פעולות חוזרות ונשנות, שכן ניתן למצוא רצף של פעולות של הטיית הצוואר. עם זאת, בית הדין לא מצא בפעולת פריסת הבד פעולה הדורשת תנועה חוזרת ונשנית של הצוואר, על אף שמדובר בפעולה פיזית קשה. נוסף לכך, הפעולה בוצעה רק אחת ליומיים – שלוש ולמשך ארבע עד חמש שעות. בדומה, בית הדין קבע כי התובע לא הוכיח שבעת פעולת הרמת הגלילים, בוצעה תנועה חוזרת ונשנית של הצוואר.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין קבע כי הונחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לתנועה חוזרת ונשנית בצוואר. לפיכך, הורה על מינוי מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימה ממנה סבל התובע בצווארו לבין תנאי עבודתו בביצוע פעולות הציור, ההדבקה והגזירה, על סמך העובדות בתיק.

Be the first to comment

Leave a Reply