ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי: ממונה על התחרות הטילה על בזק עיצומים של 30 מיליון שקל

כמו כן הטילה הממונה עיצומים כספיים על נושא משרה בכיר בבזק בסך של 500 אלף שקל. בזק חסמה את מתחרותיה מלעבור לתשתית המובילה לחצרות הבניינים

תקשורת ענן. תמונה: pixabay
תקשורת ענן. תמונה: pixabay

הממונה על התחרות הודיעה השבוע לבזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, כי היא קובעת שבזק כבעלת מונופולין, ניצלה לרעה את שליטתה בתשתיות תקשורת פסיביות. התשתיות הפסיביות בהן עוסקת החלטת הממונה הן הצנרת התת קרקעית (קנים) ובורות התקשורת (גובים) בהם נעשה שימוש לצורך העברת כבלי תקשורת. בשתי הפרות חוק שביצעה, בזק הציבה חסמים בפני מתחרות המבקשות לפרוס רשת תקשורת קווית בתשתית הפסיבית של בזק. הפרקטיקות בהן נקטה בזק היו עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת מסוג של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה קווית. בגין זאת, הטילה היום הממונה על בזק עיצומים כספיים בסכום מצטבר של 30 מיליון שקל.

קביעת הממונה יוצאת בתום בדיקה מקיפה שערכה רשות התחרות במהלך השנתיים האחרונות. במסגרת בדיקה זאת בחנה הרשות את התנהלותה של בזק ביחס למתן שימוש בתשתיות הפסיביות שלה ואספה נתונים מגורמים רבים ובהם בזק, מתחרותיה ומתחרות פוטנציאליות של בזק וכן ממשרד התקשורת. כמו כן התייעצה רשות התחרות עם מומחה הנדסי.

ברקע הפרשה רצונן של סלקום ופרטנר לפרוס רשת תקשורת קווית עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בישראל, לספק באמצעותה שירותי תקשורת לצרכנים פרטיים, ובכך להתחרות בשירותי התקשורת שמספקת בזק על גבי הרשת הקווית שבבעלותה.

בזק מחזיקה בתשתית פסיבית, שהיא מערכת של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות. התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.

פניות אל בזק מצדן של חברות כסלקום ופרטנר המבקשות להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק על מנת לפרוס רשתות תקשורת קוויות עצמאיות נתקלו בקשיים ועיכובים רבים.

בדיקת הרשות התמקדה בשני קשיים מרכזיים אותם הציבה בזק, כעניין שבמדיניות, בפני המתחרות שביקשו לעשות שימוש בתשתית הפסיבית שלה על מנת לפרוס רשת תקשורת קווית.

ראשית, בזק חסמה בפני מתחרותיה את המעבר אל המקטעים הסופיים המחברים בין התשתית ברחוב לבנייני לקוחות הקצה (מקטע הגישה לבניין), אשר נחוצים על מנת להגיע לבתי הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק לטענתה. בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין. משמעות סירובה של בזק הוא שעל המתחרות בבזק לחפור ולהקים תשתית פסיבית עצמאית במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. הקמה עצמאית של התשתית במקטע הסופי כרוכה בין השאר בעבודות חפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות ובקבלת הסכמה מוועדי בתים לביצוע עבודות מורכבות אלה ולשיקום פני השטח. כל אלה מתרגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית עצמאית.

בזק חסמה את מתחרותיה מלעבור לתשתית המובילה לחצרות הבניינים, אולם בזק לעצמה עושה שימוש בתשתית זאת לשם פריסת רשת התקשורת שלה. כמו כן, במקרים אחרים בזק איפשרה לחברות שלא התחרו בה לעבור למקטע הרשת שמוביל מהרחוב אל הבניין. הדבר קרה הן עם הוט, בתקופה בה בזק והוט לא היו מתחרות, והן עם יס, חברת בת של בזק עצמה.

Be the first to comment

Leave a Reply