“המנכ”ל שלט בעמותה וניהל אותה כאילו היתה עסקו הפרטי ולטובתו הפרטית”: ועד עדת הספרדים תובע 833 אלף שקל מבכיר לשעבר

לדברי העמותה באמצעות עו"ד עמוס תיבי על רקע ממצאיו החמורים של דוח הביקורת נאלץ הנתבע לפרוש מתפקידו

עבודה מסביב לשעון

בכיר לשעבר (השם שמור במערכת) נתבע להשיב לעמותת ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים 833 אלף שקל שלטענתה שולמו לו ביתר עת כיהן כמנכ”לה בתקפה שבין חודש ינואר 2009 ועד לחודש יוני 2013.

בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נאמר כי המנכ”ל לשעבר הוא חבר כנסת לשעבר ומילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים בחברות ממשלתיות ובמשרדי ממשלה. עוד נאמר כי שורשיה ומקורותיה של העמותה הם לפני מאות רבות של שנים, ועל פי המסורת הרמב”ן בעצמו הוא שהקים אותה עם עלייתו ארצה במאה ה-13, והיא מנהלת שורה של קרנות העוסקות בחלוקת מלגות, ברווחה ועוד.

לטענת העמותה הנתבע תוך כדי מילוי תפקידו באופן שיטתי ותוך התנהלות פסולה ולקויה, הביא לכך שהיא שילמה לו סכומי כסף נכבדים, לכאורה בגין זכויות במסגרת יחסי העבודה, כספים שלא הגיעו לו ושולמו ביתר, לו עצמו ולמקורביו.

בתביעה נאמר כי ליקויים אלה ונוספים בהתנהלותו של הנתבע ומקורביו התגלו בביקורת “עומק” שערך רשם האגודות ושבעקבותיה פרש הנתבע מתפקידו ולעמותה מונה חשב מלווה. לדברי העמותה, רשם העמותות הוציא תחת ידיו דוח נוקב וקשה ביחס להתנהלותה בתקופת כהונתו של הנתבע והצביע על הנתבע עצמו כאחראי להתנהלות לקויה זו.

מעיון בדוח עולה כי הנתבע בתפקידו כמנכ”ל העמותה שלט בה למעשה וניהל אותה כאילו היתה עסקו הפרטי ולטובתו הפרטית והאישית. כך למשל נאמר בדוח הביקורת כי הנתבע אישר לעצמו העלאות שכר, ניצל את סמכויותיו שלא כדין לטובתו האישית ולביצוע תשלומים שאינם מגיעים לו על פי דין, לעיתים באופן שערורייתי וזועק, והקריטריון העיקרי (שלא לאמר היחיד) להעסקת עובדים וקביעת שכרם על ידי הנתבע, היה קרבת משפחה ולא כישורים מקצועיים.

לדברי העמותה באמצעות עו”ד עמוס תיבי על רקע ממצאיו החמורים של דוח הביקורת נאלץ הנתבע לפרוש מתפקידו. כמו כן, רשם העמותות חייב את העמותה לנקוט בכל האמצעים להשבה של הכספים שנמשכו מקופתה שלא כדין על ידי הנתבע תוך הצגת מצגי שווא מציד למוסדותיה, ולגורמי הביקורת ובכללם רואי החשבון של העמותה, רשם החברות, ורשויות המס. זאת בניסיון “להכשיר” את משיכת הכספים שלא כדין שביצע משך כל תקופת עבודתו בעמותה, ומכאן תביעה זו.

העמותה טוענת כי הנתבע מעל באמון שניתן לו כמנכ”לה, ניצל את מעמדו כמנכ”ל, השתמש לרעה בכוח המשרה ובשליטתו הבלתי מעורערת במוסדותיה ובהנהלתה, גרם לה להעביר אגב תרמית כספים וטובות הנאה לעצמו, ההפר את ההסכם שבינו לבינה, עוול לה בשורה של עוולות נזקיות ובהן תרמית, גזל, ולכל הפחות רשלנות, ועשה עושר ולא במשפט על חשבונה.

בית הדין מתבקש לחייב את הנתבע להשיב לעמותה את הכספים שמשך מקופתה ביתר לעצמו ולכיסו בניגוד למנהל תקין, בסכום של 833 אלף שקל ואשר עיקרם הפרשי שכר שלא אושרו כדין, תשלומי אחזקת רכב שלא כדין, הפרשות שלא כדין לפיצויים, לקרן השתלמות ול”תגמולים”, ופדיון דמי חופשה.

Be the first to comment

Leave a Reply