משולש ברמודה נגד רעידות אדמה: העיריות, הקבלנים וחברות הביטוח / מאת מרדכי איש-שלום

דוח מבקר המדינה מ-2016 מצביע על כך, שהממשלה צריכה להיערך לתסריט של 37 אלף הרוגים ופצועים כתוצאה של רעידת אדמה עתידית. הממשלות השונות כמעט לא עשו דבר. ראשי ערים, קבלנים, יזמי נדל"ן ומנהלי חברות ביטוח - הישועה לא תבוא מהשלטון המרכזי

רעידת אדמה קטסטרופלית בישראל איננה נבואה אפוקליפטית, היא לצערנו ודאית ומתרחשת בממוצע כל 100 שנה. היא עשויה לפקוד אותנו היום, מחר, בעוד 10 או 15 שנה, אך היא בוא תבוא ולכשתגיע, היא תגבה חייהם של עשרות אלפי חללים ופצועים ומאות אלפי חסרי קורת גג.

בישראל כ-9 מליון תושבים, רובם ככולם בערים גדולות לאורך מישור החוף, בירושלים ובבאר שבע. בעבר, כאשר האוכלוסייה כאן מנתה בקושי כחצי מליון נפש, נהרגו בה ברעידות אדמה בתקופת הורדוס כ-30 אלף איש. צונאמי במאה ה-11 בעכו הטביע כמעט את כל תושביה. במאה ה-16 היו אלפי חללים בירושלים, חברון, שכם ורמלה. לאחרונה, ב-1927, נמנו כ-1,200 חללים ופצועים בצפת ובירושלים.

דוח מבקר המדינה מ-2016 מצביע על כך, שהממשלה צריכה להיערך לתסריט של 37 אלף הרוגים ופצועים – פועל יוצא של רעידת אדמה עתידית. הממשלות השונות כמעט לא עשו דבר. היו הרבה דיבורים, ראיונות, כתבות והמלצות לרוב על ידי משרד הביטחון, פיקוד העורף, מד”א – כיצד על האזרחים להתנהג ברעידת אדמה (לאגור מזון ומים, ערכת עזרה ראשונה ופנס…) ופעם בשנה כנס רב משתתפים של רשות החרום הלאומית (רח”ל). וכן, כמעט שכחתי, שלטים עם חצים שעליהם המילה “צונאמי” לאורך חופי ישראל.

הממשלות ברחו מאחריות לנושא כבר ב-2005, עת אשרו את התכנית הארצית תמ”א 38 להקלות בבניינים לא מוגנים שנבנו לפני 1980, על ידי מתן פטורים ממס שבח ומס מכירה וכן שיעור מופחת של היטלי השבחה ואגרה. הממשלות העבירו בכך את האחריות לראשי הערים, אשר בצדק רב לא שיתפו פעולה, כיוון שתוספת הדירות במסלולי תמ”א 38 העמיסה עליהם נטל כבד בתשתיות: תוספת גנים, בתי ספר, מערכות ביוב ומים, חנייה ועוד. בעשור הראשון כמעט שום דבר לא זז וב-2017 רק כ-250 בניינים בכל הארץ הם בבנייה בפועל על פי התכנית.

קיים פתרון אחד ובלעדי לאיום הקרדינלי של רעידת אדמה בישראל – הריסה ו/או חיזוק של 80 אלף מבני מגורים וכ-4,500 מבני ציבור שנבנו לפני 1980 (לא היה תקן בנייה מחייב מפני רעידות אדמה עד אז). מ-2005 הממשלות מעדיפות להתעלם מהאיום הרובץ לפתחנו ומקווים כי לא יתרחש בקדנציה שלהן,למרות שהסכנה הפוטנציאלית ברעידת אדמה עולה פי כמה וכמה על האיום המיידי מאיראן, חיזבאללה או עזה.

מטפורית, כדאי אולי להוציא את אריק שרון ז”ל מקברו, כדי שישאג על הממשלה האימפוטנטית בקולו הרם עם הטיק האופייני באפו: חבר’ה תפסיקו לחלום וגייסו מיד את כל המנופים, הטרקטורים והציוד הכבד במדינה, כדי לפתור אחת ולתמיד את הבעיה בעזרת החוק או בלעדיו תוך עשור אחד – ואז לחזור ולקבור אותו שנית מאה אמות עמוק באדמה.

במצב עניינים שכזה על ראשי הערים והמועצות, בעיקר 15 הגדולות, לקחת את המושכות בידיים, כי לבסוף הם אלה שיעמדו מול הכאוס של עשרות אלפי החללים והפצועים ומאות אלפי חסרי הגג עם תשתיות הרוסות לחלוטין, בעוד השרים לדורותיהם, במקום לתת כתף, ירוצו מהר לחפש להם עורכי דין מהשורה הראשונה כדי לייצגם בוועדות החקירה הממלכתיות שיקומו.

על ראשי הערים, בתמיכת ארגוני הקבלנים וחברות הביטוח, להגיש לממשלה החדשה תוך שבועות מספר תכנית חירום לאומית, שעיקרה זירוז סילוני בהליכי אישור וביצוע תכניות תמ”א 38, קרי דרישה מהממשלה להעניק לעיריות בין 50 אלף ל-100 אלף שקל על כל תוספת דירה שתאושר ו/או אישור חד פעמי להעלאת הארנונה ב-5% מעבר לאינפלציה הנמוכה, כדי לממן את תוספת התשתיות המתחייבת מכמות משולשת של דירות על אותו שטח בנוי. מהצד האחר, ראשי הערים יתחייבו כי ועדות התכנון והבנייה (כולל שירותי הכבאות, חברות החשמל, הגז והמים)  יסיימו את הליכי האשורים והיתרי הבנייה תוך שלושה חדשים, וכל אחד מהם יתחייב על לפחות 400 בניינים ישנים בשנה (הערים הקטנות – 50). במקביל, יש לדרוש מהממשלה לתקן מידית את חוק הדייר הסרבן ולהוסיף לו סעיף העוסק בדייר הסחטן, כולל הורדת הסף להסכמת כלל הדיירים מ-80% ל-60%.

מוצע כי חלקם של הקבלנים ב”דיל המשולש” הוא להקים יחד עם העיריות קרן תשתיות מיועדת, שבה יפקידו הקבלנים 2%-3% מעלות הפרויקט המחודש לטובת חידוש ותוספת תשתיות הנדרשת כתוצאה משילוש מספר הדירות של הבניין החדש.

למרות שרוב הסיכון במקרה של רעידת אדמה נופל על כתפיהם של מבטחי המשנה הגדולים באנגליה, גרמניה ושוויץ, גם מספר אחוזים בודד שבאחריות חברות הביטוח הישראליות משמעו –  במקרה של רעידת אדמה רבת נפגעים – נזקים של מיליארדי שקלים, בעיקר בגין ביטוחי מבנה וצמודי מבנה. כדאי לציין כי בנושא ביטוחי חיים עיקר המעמסה נופלת על כתפי החברות הישראליות. מוצע כי תרומתן של חברות הביטוח תהיה ביטוח חינם לכל הדירות הישנות בפרויקט המחודש ל-3 שנים – ביטוח מבנה וצמוד מבנה, שעלותם בשוק החפשי כ-600-900 שקל בשנה.

פתרון למבנים הציבוריים, כגון בתי ספר, מתנ”סים, מרפאות וכו’, המתנשאים לגובה של קומה אחת או שתיים, יבוצע על ידי מימון ראשוני חלקי של הממשלה, בשילוב מעבר למודל של בניינים רבי קומות שיאכלסו גנים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים כאשר ביניהם קומות ריקות כתחליף לחצרות ו/או מבנים רב שימושיים, קרי קומות נמוכות למתנ”סים ומרפאות ומעליהן קומות משרדים המשלמים ארנונה גבוהה.

תמ”א 38 בפריפריה אינה כדאית כלכלית ליזמים, לכן הפתרון שם הוא מענק של 100 אלף שקל על דירה מחוזקת, שיתחלק בין הדייר לעירייה, לשם חיזוק הבניין ותוספת ממ”ד לכל דירה ובמקביל בניית מקלטים ציבוריים על ידי העירייה.

ביצוע מזורז של תכנית חירום לאומית שכזאת משמעה פינוי-בינוי ו/או חיזוק כל שנה של כ-7,000 בנייני מגורים וכ-500 מבני ציבור, כלומר תוך קצת יותר מעשור כל אוכלוסיית ישראל תהיה מוגנת מפני רעידת אדמה קטסטרופלית, שלא לדבר על תוצרי הלוואי החשובים לכשעצמם: פתרון משבר הדיור הכרוני ומקלוט כל האוכלוסייה בישראל מפני טילים.

ראשי ערים, קבלנים, יזמי נדל”ן ומנהלי חברות ביטוח יקרים, הישועה לא תבוא מהשלטון המרכזי. אתם מכירים את הסחורה, הם עסוקים בפוליטיקה, במלחמת קרדיטים ובשימת רגליים זה לזה. במצב שכזה עליכם לקחת אחריות, ליזום, לדחוף ולבצע מדיניות לאומית של הצלת נפשות. גורלנו בידיכם.

___

* הכותב הוא סמנכ”ל לתכנון וכלכלה במשרד הכלכלה לשעבר, בוגר המכללה לביטחון לאומי.

Be the first to comment

Leave a Reply