נפילת התובעת בעת הפסקת פיצול היא פגיעה בעבודה

במועדים הרלוונטיים לתביעה התובעת עבדה בבנק טפחות. העבודה בבנק הייתה מפוצלת לפי פתיחת וסגירת הסניף, במסגרת הפיצול התובעת שהתה במסעדה בה נפצעה

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדונה תביעתה של לינדה פדילה שיוצגה על ידי עו”ד גבארין עיאש ואח’ כנגד המוסד לביטוח לאומי אשר יוצג על ידי עו”ד שירה צמיר. פסק הדין ניתן בינואר 2020, מפי סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציג ציבור המעסיקים, חגי רם.

במועדים הרלוונטיים לתביעה התובעת עבדה בבנק טפחות. העבודה בבנק הייתה מפוצלת לפי פתיחת וסגירת הסניף, מתשע בבוקר עד שתיים בצהריים, ומארבע בצהריים עד שש בערב. כמו כן, לא משולם לעובדי הבנק שכר עבור הפסקת הפיצול, ועובדי הבנק יכולים לעשות כרצונם.

בשנת 2016, התובעת חזרה מהפסקת הפיצול למשמרת שהייתה אמורה להתחיל בשעה 15:45, אך כאשר ירדה מרכבה ולפני שנכנסה לסניף הבנק, החליקה ושברה את רגלה. בעקבות כך, הגישה התובעת תביעה לדמי פגיעה, שנדחתה על ידי הנתבע.

התובעת טענה כי זמן הפסקת הפיצול לא הספיק לה על מנת לנסוע לביתה ולחזור לבנק, וזאת בשל עומסי התנועה. כמו כן, התובעת טענה כי המסעדה בה שהתה יכולה להוות תחליף ל”מעון” כפי שנקבע בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.

מנגד, טען הנתבע כי אין כל הוכחה לאן נסעה התובעת, באיזו מסעדה אכלה, מדוע נסעה ברכבה למסעדה ומדוע לא אכלה בסמוך למקום העבודה. עוד הוסיף הנתבע, כי התובעת יצאה לענייניה האישיים ולא נפגעה בדרכה ממעונה לעבודה, כיוון שמסעדה אינה בגדר “מעון”, ובהתאם לפסיקה, אין להרחיב את סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי.

הסוגיה בה בית הדין צריך היה להכריע היא בשאלה האם נפילתה של התובעת בעת הפסקה בין פיצול יום עבודתה, היא פגיעה בעבודה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון במסמכים שהוגשו, קבע בית הדין כי דין התביעה להתקבל.

תחילה, ציין בית הדין כי התאונה הנטענת התרחשה ביומה הראשון של התובעת בסניף כמתלמדת בבנק. התובעת סיימה את המשמרת הראשונה והיה עליה לחזור לסניף כעבור שעה וחצי. כמו כן, מחמת עומסי התנועה, התובעת לא הייתה יכולה לחזור לביתה והיא חיפשה מקום להעביר בו את זמן ההפסקה.

עוד ציין בית הדין, שסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם האירוע אירע תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

זאת ועוד, בית הדין עמד על פסיקה, בה נקבע כי כאשר אדם גר במרחק רב ממקום עבודתו, ונסיעתו למקום מגוריו בהפסקת הפיצול אינה כדאית, והעובד שהה דרך קבע בהפסקת הפיצול במעון של אחרים, תיחשב שהותו במעון זה כתחליף למעונו שלו, וזאת מאחר שתחליף מעון זה בהפסקת הפיצול משמש בדיוק לאותה מטרה שהיה משמש אותו מעונו שלו.

בית הדין ציין כי במקרה הנדון, נאלצה התובעת לעזוב את הבנק בהפסקת הפיצול, וזאת מכיוון שהבנק נסגר ולא ניתן היה להישאר בו. עוד הוסיף בית הדין, כי אילו הייתה נוסעת התובעת לביתה בעת הפסקת הפיצול, והתאונה הייתה מתרחשת בדרך, התאונה הייתה מוכרת כתאונת עבודה. עם זאת, התובעת לא התגוררה בסמוך למקום עבודתה, והיא נאלצה לצאת להפסקה מחוץ לבנק, לכן לא הייתה לא ברירה אלא למצוא לעצמה מקום להעביר בו את הזמן עד פתיחת הסניף.

יתרה מכך, בית הדין הדגיש כי במונח “מעון”, אין הכוונה רק לביתו של הנפגע אלא גם בתחליף למעון. בהתאם לכך, קבע בית הדין כי דרכה לעבודה של התובעת נכללת בנסיבות העניין בסעיף 80(1) לחוק.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין פסק כי תאונת התובעת היא בגדר פגיעה בעבודה. עוד ציין בית הדין, כי מאחר שהתביעה לא נדחתה על ידי הנתבע מסיבה רפואית, אין מקום למנות מומחה רפואי וקביעת הקשר הסיבתי ודרגת הנכות נתונה לוועדה רפואית, מכוח סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי.

סוף דבר, בית הדין קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד.

**עד למועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגשה בקשת ערעור לבית הדין הארצי לעובדה.

Be the first to comment

Leave a Reply