עוזי יצחק נציג פרנקלין טמפלטון בישראל: הבנקים מתלוננים שאין מספיק השקעות אלטרנטיביות בשוק המקומי

עוזי יצחק, הנציג של בית ההשקעות פרנקלין טמפלטון בישראל, החל לעבוד עם החברה לפני כחצי שנה במטרה לקדם את קרנות ההשקעה של בית ההשקעות בזירה המקומית, מה הוא חושב על שוק ההון המקומי ולמה ההשקעות האלטרנטיביות הן הדבר הבא בשוק המקומי?

עוזי יצחק צלם סיון פרג
עוזי יצחק צלם סיון פרג

עוזי יצחק, הנציג של בית ההשקעות פרנקלין טמפלטון בישראל, החל לעבוד עם החברה לפני כחצי שנה במטרה לקדם את קרנות ההשקעה של בית ההשקעות בזירה המקומית. לפני כן שימש כיועץ חיצוני של בית ההשקעות בישראל במשך ארבע שנים. בשנה האחרונה התבשלה ההחלטה בטמפלטון להעמיק את הקשר עם ישראל וכלכלתה והבינו שם כי לא ניתן לנהל את הפעילות הזו בשלט רחוק. הטרנדים בענף ההשקעות הישראלי, שכללו צמיחה משמעותית של המוסדיים ופתיחת שוק הקרנות המקומי לקרנות זרות, קסמו לבית ההשקעות ולכן הוחלט על פתיחת סניף מקומי בהרצליה. על פי יצחק: “בפתיחת סניף ישראלי, בטמפלטון רצו לשדר – אנחנו כאן כדי להישאר”.

* כניסתם של בתי השקעות גלובליים לשוק המקומי מביאה לתחרות זרה בענף ההשקעות. תחרות זו תיטיב עם הכלכלה המקומית והשוק הפיננסי?

יצחק: היא מועילה בעיקר לחוסכים ולמשקיעים הקטנים. השוק המוסדי כבר מתוחכם דיו כדי לבנות לעצמו גישה לגופי ההשקעה הגדולים, אבל השוק הקמעונאי, שבנוי ממשקיעים קטנים, עדיין צריך עזרה. כאשר בית השקעות בין הגדולים בעולם מחליט שהוא ינגיש את עצמו לחוסך הישראלי, מדובר בהטבה משמעותית ושיפור דרכי ההשקעה גם למשקיעים הקטנים.

המפתח אצל הבנקים

טמפלטון החלו לשווק את קרנות ההשקעה בעקבות תיקון 23 על ידי רשות ניירות ערך לשיווק קרנות השקעה זרות בישראל. מטרתה של הרשות הייתה לדחוף את בתי ההשקעות המקומיים להקטין את דמי הניהול בעקבות התחרות ולהגדיל את אפשרויות ההשקעה בשוק המקומי. הבעיה היא שעד כה בחרו ארבעה בתי השקעות בלבד – טמפלטון, גאם, בלאקרוק (שמופצות על ידי אלטשולר שחם) ואליאנס־ברנשטיין (מופצות על ידי אקסלנס) – לשווק את המוצרים שלהם בישראל.

* מדוע בתי ההשקעות הזרים מהססים להיכנס לשוק המקומי?

יצחק: אנחנו מאוכזבים מהקצב של כניסת זרים לארץ. אנחנו חושבים שהפוטנציאל בשוק הוא גבוה. אני חושב שהבנקים לא הרימו את הכפפה ובוחרים שלא להפיץ אותנו באופן אקטיבי. נראה שהפתרון טמון בידי הרגולטור שיעודד וידחוף את הבנקים להגדיל את התחרות בשוק.

* הבנקים חשדניים כלפי הקרנות הזרות?

יצחק: הם צריכים דחיפה מהרגולטור ומאיתנו כיצרנים. אנחנו מבחינתנו מילאנו את חלקנו “בהסכם” ורשמנו קרנות השקעה ייחודיות שלא ניתן למצוא בשוק המקומי. זאת, כדי לגרום להם להבין שלמוצר שלנו אין תחליף מעולם תעודות הסל.

* אולי העמלה לא מספיק גבוהה ולכן לא קיים תמריץ בבנק?

יצחק: העמלה ידועה, משום שהחוק קבע עמלת הפצה של 0.35%. מדובר בעמלה זהה לקרנות הישראליות. איגוד הקרנות המקומי פחד שיהיה תמריץ למכור קרנות זולות, לכן דאג להשוות בין העמלות השונות. מנהלי כספים אחרים בעולם רוצים לחדור לשוק המקומי, אבל הם לא יגיעו עד שהענף יתעורר.

* איך החלטתם מה לשווק בישראל?

יצחק: כשהסתכלנו על ישראל, חשבנו מה יכול לעניין את הצרכן המקומי, המשווק והיועץ. התחלנו בהשקת קרן למניות אמריקניות, מדובר בקרן שמכה את מדד ה-500 P&S ברוב טווחי הזמנים שתבדוק. הקרן השנייה היא קרן המשקיעה באג”ח גלובלי. הנושא השלישי שבחרנו היה בתחום האלטרנטיבי. לתחום הזה קיים ביקוש שעד כה הגיע בעיקר מהמוסדיים והוא באופן טבעי זולג לכיוון המשקיעים הקטנים.

נפגשנו גם עם בנקים בארץ ושאלנו בצורה ישירה מה חסר להם. הם אמרו לנו שקשה להם למלא את האלוקציה (פיזור נכסים) שמיועדת לנכסים אלטרנטיביים בתיק ההשקעות של לקוחות ואין מספיק מגוון בתחום זה. הם מחפשים נכסים שיחליפו באופן טבעי את ההשקעה הסולידית באג”ח מדינה.

פריחת הקרנות האלטרנטיביות

* הנכסים האלטרנטיביים תופסים תאוצה בעולם. מה הפוטנציאל שלהם בארץ?

יצחק: השקעות אלטרנטיביות צומחות בגלל התנודתיות הנמוכה בה, התשואה שלהן והשקט הנפשי שהן מספקות ללקוח. בטמפלטון מנהלים 700 מיליארד דולר מסביב לעולם. מה שראינו, בעיקר באירופה, הוא שהבנקים הגדולים החלו להעביר את נכסי האג”ח מדינה והכסף הנזיל לנכסים אלטרנטיביים. מדובר בתהליך הדרגתי כדי להרגיל את הלקוחות לרעיון השקעה במוצרים לא נזילים. בבנקים זרים הנכסים האלטרנטיביים כבר מגיעים ל-20%.

* הקרן האלטרנטיבית של טמפלטון שונה מהנכסים האלטרנטיביים המקומיים שעוסקים בעיקר בהשקעות חברתיות והשקעות בנדל”ן?

יצחק: השקעה אלטרנטיבית היא כל השקעה שאינה בעלת קורלציה לשוק המניות או האג”ח. בקרן שלנו אנחנו מבקשים להציג כמה אסטרטגיות השקעה במניות ואג”ח ולהשיג פיזור על ידי חלוקה של הנכסים בין 15 מנהלי השקעות שונים בקרנות גידור מסביב לעולם. אנחנו בוחרים את שיעורי החלוקה בין המנהלים.

* הפיזור בין המנהלים לא קבוע?

יצחק: כשאנחנו חושבים שהסביבה לא טובה לאסטרטגיה מסוימת, אנחנו מסיטים שיעורים קטנים על בסיס חודשי או רבעוני. הקרן עצמה היא קרן נזילה וההון נמשך מדי יום והכסף מנוהל אצלי בחשבון.

* איך משפיעה הוצאת הון או הכנסת הון מהקרן?

יצחק: כשמזרימים כסף לחשבון אחר ואתה לא יודע כיצד הכסף מנוהל שם, תמיד יש את החשש לבריחה מהירה של השקעות כאשר קורה משהו בתוך החברה. אנחנו מציגים שקיפות מלאה כי הכסף נמצא אצלנו והלקוח מקבל תדפיס שבו מפורטות כל ההשקעות.

* מהם דמי הניהול? ומהו מדד היחס?

יצחק:  בשוק קרנות הגידור נהוג לקבוע דמי ניהול כך: 2% דמי ניהול ו-20% מהרווח. אנחנו החלטנו לא לגבות דמי הצלחה במוצר שלנו, והתשלום הוא קבוע ועומד על 2.25% לשנה. מדד היחס הוא מדד  HFRX שמציג תשואה כוללת של קרנות גידור.

* איך אתם משווקים את הקרן?

יצחק: אנחנו נפגשים, בודקים ומתייעצים עם מנהלי השקעות ומנהלי תיקים, שהם פוטנציאל עוקף בנקים. אנחנו לא נפגשים עם לקוחות פרטיים כי אנחנו לא יועצים. המוצר מצריך למידה כלשהי. מי שמוכן להשקיע בלהבין אותו, ייהנה ממנו.

Be the first to comment

Leave a Reply