נהג אוטובוס מערער: אגד ביצעה גבייה לא חוקית מאלפי עובדים בחברה

בדיון הקודם נקבע כי: השופטת יש להעדיף בירור סכסוכים פנים ארגוניים על ידי מוסדות השיפוט הפנימיים של הארגון. הערעור טוען שדחיית התביעה נחפזת מדי זאת מאחר וההסתדרות בעצמה מודה כי הגבייה אינה חוקית

אוטובוס אגד
אוטובוס אגד

יעקב שטרית תושב חיפה, נהג בחברת אגד, הגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ערעור על דחיית הבקשה שהגיש לאישור תביעה ייצוגית כנגד אגד וההסתדרות הכללית. הבקשה הוגשה בטענה לניכוי עשרה שקלים משכרם של כ-4,100 העובדים השכירים באגד, כדמי וועד ארצי, בנוסף לדמי החבר ומסי הוועד הנגבים על פי דין, כאשר לטענת שטרית מדובר בניכוי ללא עיגון משפטי ומנוגד לדין. לדבריו הראיה לכך שמדובר בגבייה בלתי חוקית היא העובדה לפיה לאחר הגשת הבקשה מיהרה ההסתדרות להורות לוועד על הפסקת הגבייה והורתה על מינוי מבקר פנים בנושא.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דגית ויסמן הגיעה לידי מסקנה לפיה אין מקום לבירור הבקשה בבית הדין לעבודה. לדבריה המחלוקת בין הצדדים בשאלת חוקיותו של הניכוי לטובת מס ועד היא מחלוקת בין חבר ארגון עובדים ובין הוועד והארגון המצויה בגדר סמכות בית הדין לעבודה. השופטת ציינה כי במקרה הנדון שעניינו ניכוי עשרה שקלים מהשכר לטובת ועד העובדים, אין מדובר בסכסוך בין עובד לבין מעסיק שעילתו ביחסי עבודה, במו”מ לקראת כריתתו של חוזה עבודה, או בסכסוך בין עמית או חליפו ובין קופת גמל, וכך גם אין המדובר בעילה לפי חוק שכר מינימום, חוק הזכות לעבודה בישיבה, או חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

משכך, ציינה השופטת, השאלה אם חל על הצדדים הסכם קיבוצי אינה מעלה או מורידה. לדברי השופטת המחוקק גילה דעתו כי לא התכוון לכלול במסגרת חוק תביעות ייצוגיות עילת תביעה בין עובד לארגון עובדים. בנוסף על פי הלכה הפסוקה יחסי ארגון עובדים עם חבריו אינם יחסים צרכניים, ואין לראות בעובד “צרכן” של ארגן העובדים בו הוא חבר.

עוד קבעה השופטת כי במקרה הנדון מדובר בסכסוך פנים ארגוני בין המבקש החבר בארגון עובדים ובין הוועד והארגון, וכי הבקשה עוסקת בעניין פנים ארגוני. לדעת השופטת יש להעדיף בירור סכסוכים פנים ארגוניים על ידי מוסדות השיפוט הפנימיים של הארגון, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות כגון שאלות חוקתיות שאין הבורר מוסמך לדון בהן. אשר על כן קבעה השופטת כי בהעדר סיבות מיוחדות יש להעביר את הסכסוך הנדון לרשות השיפוט שהיא גוף הבוררות המוסמך לדון ולפסוק בתביעות המתייחסות לחברי הארגון, גופי ההסתדרות, ארגוניה, מפעליה, מוסדותיה, נציגיה, שליחיה ועובדיה.

בערעורו על פסק הדין באמצעות עו”ד שגית זוהר (חודורוב) טוען יעקב שטרית כי השופטת שגתה עת מיהרה לדחות את בקשתו. זאת מאחר וההסתדרות בעצמה מודה כי גביית תשלום בסך של עשרה שקלים מכל עובד שכיר אינה חוקית, ומבקר הפנים מטעמה קבע כי הגבייה אינה ברת תוקף חוקי, ומכאן שעילת התביעה מוכחת מעל לכל ספק. על כן טוען שטרית לא ניתן לסבור כי אין בבקשה ולא כלום, ובנוסף למי יפנו העובדים השכירים באין מושיע אצל ההסתדרות?

לדבריו זהו תפקידו של בית הדין להתוות את הדרך הראויה להתנהלות הוועד וההסתדרות, ולמנוע מהן להמשיך ולגבות כספים שלא כדין מציבור העובדים השכירים באגד, ובכך לתת סעד אשר לא ניתן על ידי ההסתדרות.

עוד סבור המערער כי השופטת שגתה בקביעתה לפיה הבקשה אינה מנויה על סוג התביעות בהן ניתן להגיש תביעות ייצוגיות. אשר על כן מתבקש בית הדין הארצי לעבודה לקבוע כי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית ולהשיב את הבקשה לבית הדין האזורי לעבודה אשר יברר אותה לגופה.

לא היה ניתן להשיג את תגובת אגד עד כה.

 

Be the first to comment

Leave a Reply