פס”ד: מנורה מבטחים תשלם כ-1.6 מיליון שקל לחד אסף מתכות בגין הוצאות ייצור מוגדלות

הצדדים אינם חלוקים ביניהם כי אירע מקרה ביטוח וכי התובעת הודיעה לנתבעת, תוך זמן סביר, על מקרה הביטוח. השאלה לבירור היא בדבר היקף הכיסוי הביטוחי – האם הפוליסה מעניקה כיסוי להוצאות ייצור מוגדלות עקב השבתת התנור במפעל התובעת, אם לאו

ייצור יתר: חברת הביטוח תפצה

מנורה מבטחים נתבעה בבית משפט השלום בחיפה על ידי חד אסף מתכות, שדרשה לשלם לה פיצויים בסך כ-1.6 מיליון שקל, לאחר שהתמוטטה תקרת תנור חימום במפעלה. התובעת יוצגה על ידי עו”ד ונוטריון מוטי כהן.

התובעת השתמשה, לצורך ייצור ברזל מעורגל לתחום הבנייה, בתנור חימום עשוי פלדה שקירותיו הפנימיים מחופים בלבנים חסינות אש והטמפרטורה בו מגיעה לכ- 1,200 מעלות.

במהלך מרץ 2013 התובעת הזמינה עבודות תיקון לתנור, במסגרתן הוחלפו לבנים חסינות אש בתקרת התנור וכן בוצעה יציקה של בטון קרמי לבידוד על ידי חברת אשדר תעשיות חסין אש, שתחזקה את התנור במשך 15 השנה שקדמו לאירוע.

בנובמבר 2013 התמוטט חלק מתקרת התנור, בשטח של כ-18 מ”ר באותו מקום בו בוצעו  התיקונים. מיד עם קרות האירוע, הודיעה התובעת לנתבעת על אודותיו והנתבעת הוזמנה לבחון את הנזק. ממועד זה ואילך הנתבעת או מי מטעמה היו מעורבים בהליך תיקון התנור.

לטענת התובעת, בסמוך לאחר קרות הנזק, הנתבעת בדקה את התנור באמצעות שמאי  מטעמה, יונה מרכוס, וכן באמצעות מומחה נוסף מטעמה. לטענתה, הנפיקו מומחי הנתבעת חוות דעת מתאימות, אך העתקן לא נמסר לתובעת עד שלב מאוחר בהליך זה.

התובעת טוענת כי לדעת המומחים, מקור התקלה הוא ברשלנות חברת אש-דר. אש-דר הגישה תביעה נגד חד אסף מתכות, על סך של 735,944 שקל, עבור עבודות שביצעה לתיקון התנור. בתובענה זו, ייצגה תחילה הנתבעת, מנורה מבטחים, את התובעת בהתאם לכיסוי הביטוחי, אך החליטה למשוך ידה מהייצוג בהמשך ההליכים.

התובעת טענה כי על פי הכיסוי הביטוחי, על הנתבעת לשפות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לה עקב קריסת גג התנור ותיקונו בסך 519,445 וכן לפצות את התובעת בגין ההוצאות המשפטיות לניהול הגנתה בתביעה של אש-דר.

הנתבעת טענה כי יש למחוק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה. באשר לנזק טענה הנתבעת כי כל עוד לא שולמו ההוצאות בפועל הרי שאין הנתבעת יכולה לשפות אותה. עוד לטענתה, כתב התביעה של אש-דר עסק בהתחייבות חוזית של התובעת לשלם לאש-דר את עלויות עבודתה ולכן הוצע לתובעת ייצוג מסויג לטענות נזיקיות.

במהלך ניהול ההליך מושא תביעה זו, אש-דר חזרה בה מתביעתה וזו נמחקה. משנמחקה, זנחה התובעת טענותיה בכל הנוגע לעלויות התיקון.

נותרה בעינה טענת התובעת לפיה על פי הכיסוי הביטוחי, על הנתבעת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין עלויות השבתת התנור, שנבעו מהתקלה, בסך של 1,589,733 שקל. לטענה זו השיבה הנתבעת כי המדובר בנזק כספי תוצאתי, אשר אין לו כיסוי ביטוחי ומשכך עתרה לדחיית התביעה נגדה.

העדר מכתב דחייה

התובעת טענה כי הנתבעת לא מצאה לנכון להוציא מכתב דחייה מטעמה, ולכן מנועה  מלהעלות טענה לדחיית תביעת הביטוח, וזאת לאור הנחיית המפקח על הביטוח בדבר חובת המבטחת לפרט, בכתב, את כל נימוקי הדחייה לתביעה בהזדמנות הראשונה. וכן, לאור הנחיה נוספת, לפיה ניתן להעלות נימוקים  נוספים רק כאשר קיימות עובדות או נסיבות שנוצרו לאחר המועד ולא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם במועד.

הנתבעת טענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה שכן הטענה לא הועלתה מעולם בכתב התביעה של התובעת.

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לכיסוי עלות הוצאות ייצור מוגדלות עקב השבתה לפי הפוליסה. מקרה ביטוח הוגדר בפוליסה כ”אובדן או נזק פיזי בלתי צפוי ובלתי מתמשך, שאירע לרכוש המבוטח מכל סיבה שלא נכללה בסיכונים האחרים כהגדרתם בפוליסה, ושאינה מוצאת מכיסוי בסייגים להלן…”. הצדדים אינם חלוקים ביניהם כי אירע מקרה ביטוח. הם אף אינם חלוקים כי התובעת הודיעה לנתבעת, תוך זמן סביר, על מקרה הביטוח. השאלה הנותרת לבירור היא בדבר היקף הכיסוי הביטוחי – האם הפוליסה מעניקה כיסוי להוצאות ייצור מוגדלות עקב השבתת התנור, אם לאו.

משה שטרן, סוכן הביטוח של התובעת, שטיפל בתביעות הביטוח לאורך השנים, העיד כי דמי הפוליסה לביטוח אש מורחב לעסקה ששולמו הועמדו על 510,593 שקל. לכל מפעל שבקבוצת החברות של התובעת הופקה פוליסת ביטוח נפרדת, ובסך הכול שילמה התובעת דמי ביטוח בסך כ-6 מיליון שקל. שטרן הבהיר, כי טיב הפוליסה מלכתחילה היה “אש מורחב” והדגיש את ההבדל בינה לבין פוליסה מסוג “שבר מכני” ופוליסת “אובדן רווחים”. שטרן העיד, כי לאחר  משא ומתן, החליטה התובעת להרחיב את הפוליסה כך שתכלול גם כיסוי ביטוחי לסיכון שבר מכני ותשלום תגמולי ביטוח למבוטח עבור הוצאותיו בתקופה שהמפעל מושבת בגין מקרה ביטוח. על כך, לטענתו, שילמה התובעת דמי ביטוח כדין. מעדותו עולה כי אין  לתובעת כל דרישה לאובדן רווחים, שכן לתובעת אין פוליסה לאובדן רווחים. דרישת התובעת היא לתשלום בגין הוצאות ייצור מוגדלות עקב השבתת התנור.

נזק תוצאתי

לפי שטרן, בהתאם ללשון הפוליסה, קיים כיסוי ביטוחי גם עבור נזק תוצאתי והוצאות מיוחדות לאחר נזק, המוגבל לסכום של 5 מיליון שקל.

בית המשפט מציין בפסק הדין, כי עדות הסוכן מתיישבת היטב עם לשון הפוליסה, שמבהירה כי “סעיף הוצאות הינו על בסיס נזק ראשון” וכולל בחובו, בין היתר, “הוצאות מיוחדות שנגרמו לו לאחר ובגין אירוע  ביטוח: עבור השבתה מלאה או חלקית של תהליך יצור, עבור הוצאות מוגדלות עקב שנוי  בתהליכי יצור תקין-רגיל…”.

עוד מציין בית המשפט, כי הנתבעת בחרה לא להביא עדים מטעמה להפרכת טענות התובעת וזאת יש לזקוף לחובתה. היא זו שבחרה לא להעיד את המומחה מטעמה ולא לדרוש חקירת המומחה מטעם התובעת.

שטרן, אף העיד כי מכיוון שבמקרי ביטוח קודמים, נעתרה הנתבעת לבקשת התובעת בגין הוצאות ייצור מוגדלות/הוצאות השבתת המפעל, הרי שהיא מושתקת  מלטעון עתה כי הכיסוי הביטוחי אינו מכסה הוצאות מעין אלה ואף נתן דוגמאות לכך.

לפי בית המשפט, מלשון הפוליסה ומהתנהגות הנתבעת, הן במקרים קודמים והן בתביעה המונחת לפניו, הוא הגיע לכלל מסקנה כי אכן הכיסוי הביטוחי כלל גם את אותם נזקים מיוחדים – עלות הוצאות הייצור המוגדלות עקב השבתה.

נקבע כי גובה התגמולים בגין עלויות הייצור המוגדלות עקב ההשבתה הוא 1,589,733 שקל כאמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעת. בית המשפט דן גם בבקשת התובעת להשית על מנורה ריבית מיוחדת על פי סעיף 28 א’ לחוק חוזה ביטוח, אולם דרישה זו לא נתקבלה גם כי התובעת לא תבעה זאת בתביעתה ולא אפשרה בכך לנתבעת להתגונן. התביעה אם כן התקבלה באופן חלקי.

Be the first to comment

Leave a Reply