פסק דין: התפרצות פיברומיאלגיה בעקבות חטיפת שלושת הנערים הוכרה כתאונת עבודה

בפסק דין שניתן לאחרונה ע”י השופטת רחל בר”ג הירשברג מבית הדין לעבודה בירושלים הוכרה התפרצותה של מחלת הפיברומיאלגיה כתאונת עבודה, וזאת כתוצאה מרצף האירועים שהחל בחטיפת שלושת הנערים בקיץ 2014.

התובעת, עובדת משרד ממשלתי, נחשפה לאירועים הקשים כחלק מהעבודה במערך החירום של המשרד, כאשר הצוות אותו ריכזה פעל תחת לחץ רב וביקורת רבה. תביעתה של העובדת למוסד לביטוח לאומי נדחתה, והיא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בירושלים באמצעות עו”ד איתמר כהן ממשרד כהן מאק בירושלים.

בכתב התביעה נטען כי הצוות פעל באינטנסיביות רבה משך תקופה ארוכה – מהמועד בו נודע על חטיפת הנערים, דרך ההתפרעויות במזרח ירושלים לאחר פעולת הנקמה של חטיפת הנער הערבי ורציחתו, וסיים את עבודתו רק לאחר סיום מבצע “צוק איתן” שהחל בעקבות האירועים, כשכל אותו זמן נתונה העובדת בלחץ אדיר.

בתום האירועים קיבלה התובעת אות הצטיינות יתרה על תפקודה, אך האירועים הטראומתיים הותירו בה חותם קשה.

מייד לאחר מכן התפרצה בגופה מחלת הפיברומיאלגיה במלוא עוזה, שכללה כאבים חריפים ואובדן יכולת לעבוד. מייעוץ רפואי אותו קיבלה נאמר לה כי המתח החריג אותו חוותה במהלך התקופה בעבודתה, גרם להתפרצות המחלה.

לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ’ גדעון נשר, מנהל המחלקה לרפואה פנימית א’ במרכז הרפואי שערי צדק, מומחה בפנימית וריאומטולוגיה, אשר קבע כי התובעת לקתה בפיברומיאלגיה, או לכל הפחות חלה החמרה במחלתה בעקבות אירועי קיץ 2014 בעבודתה.

“כיום הקשר בין פיברומיאלגיה לסטרס ולטראומה הוא בבחינת ידע מקובל בספרות הריאומטולוגית”, קבע פרופ’ נשר. “גם מניסיוני באבחון ובטיפול בחולי פיברומיאלגיה, ניתן לזהות ברבים מהם מצבים של טראומה גופנית או נפשית טרם הופעת תסמיני המחלה או החמרתם”.

המוסד לביטוח לאומי טען בכתב הגנתו כי על פי המסמכים אותם הגישה התובעת ניתן לראות כי המתח שבו הייתה שרויה לא החל עם פרוץ האירועים אלא הרבה לפני כן, וכן שכבר נפסק בעבר כי מתח מתמשך, כלומר אירועים חוזרים ונשנים הגורמים לדחק נפשי, אינם יכולים להוות יסוד להכרה בליקוי רפואי כפגיעה בעבודה.

הירשברג אשר דנה בתביעה בהרכב יחיד, החליטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע בין עמדות שני הצדדים.

פרופ’ דן בוסקילה, מומחה לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, מונה מטעם בית המשפט כיועץ רפואי, והתבקש לקבוע מהו הליקוי שעמו מתמודדת התובעת, וכן לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי זה לאירועים החריגים שהתרחשו בעבודתה של האישה בין ה-15 ביוני 2014 ל-4 ביולי 2014.

בחוות דעתו קבע פרופ’ בוסקילה בין היתר, כי “האירועים החריגים בעבודתה היוו טריגר להחמרת תסמונת הפיברומיאלגיה הקלה, שהיתה קיימת לתובעת טרם האירועים”.
בעקבות זאת פסקה כב’ השופטת הירשברג כי מחלת הפיברומיאלגיה עמה מתמודדת התובעת תוכר כתאונת עבודה.

עו”ד איתמר כהן מסר בתגובה: “עובדים בכירים רבים חשופים לאירועים המלווים במתח רב במהלך עבודתם, ויכולים להיפגע בדרכים שונות. בניגוד לדיעה הרווחת, העובדים יהיו זכאים להכרה כנפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, ולקבלת פיצוי מתאים”.

Be the first to comment

Leave a Reply