פוטרה בזמן היריון אך לא מחמת היריון ולכן לא תקבל פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות

בית הדין קיבל את גרסת התובע לפיה הוא שלח את הודעת הפיטורים ברגע של להט וזאת לנוכח התנהגותה של התובעת אשר בחרה לעזוב את המספרה ולהשאיר אותה סגורה ולא בשל שהייתה בשלבים מתקדמים של ההריון

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדונה תביעתה של אישה שיוצגה על ידי עו”ד יאיר ארן כנגד המעסיק שלה לשעבר אשר יוצג על ידי עו”ד שי רובין. פסק הדין ניתן ביולי 2019, מפי השופטת מיכל פריימן, נציג ציבור העובדים סאבר שהאב ונציג ציבור המעסיקים אברהם שפירא.

התובעת עבדה במספרה שבבעלות הנתבע מאוקטובר 2014 עד לאוגוסט 2015. במקרה הנדון, הצדדים לא היו חלוקים על כך שהתובעת הייתה במועד סיום עבודתה בהיריון, אלא המחלוקת הייתה בשאלת נסיבות סיום עבודתה של התובעת במספרה ובשאלה האם התובעת פוטרה או התפטרה.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

התובעת טענה כי באוגוסט 2015 בבוקר יום שלישי, התייצבה לעבודתה במספרה, אך כשהגיעה גילתה כי המספרה עברה שיפוץ יום קודם לכן והייתה מצויה באי סדר, לכלוך רב וריח צבע חריף. בעקבות כך, שלחה מסרון לנתבע בבקשה לסדר את המספרה, אך הנתבע בתגובה ביקש מהתובעת לנקות בעצמה.

לטענת התובעת, בזמן שניקתה, החלה לחוש ברע ופינתה את עצמה לקבלת טיפול רפואי. בקופת החולים, שלחה הודעה נוספת לנתבע כדי לברר האם הוא סידר את המספרה, בתגובה קיבלה מהנתבע מסרון בו נרשם בצורה בוטה שאינו רוצה לראות אותה יותר. עוד טענה התובעת כי המסרון ששלח לה הנתבע הינו הודעת פיטורים.

מנגד, הנתבע טען כי התובעת הגיעה לעבודה באיחור ואף נטשה את מקום העבודה על דעת עצמה, על אף שהיו לקוחות שהמתינו בחוץ. כמו כן, טען הנתבע כי שלח את הודעת הפיטורים בלהט הרגע ולא מתוך מחשבה. עוד הוסיף הנתבע כי התובעת לא ראתה בהודעתו כהודעת פיטורים שכן גם לאחר ההודעה המדוברת, העבירה לו אישורי מחלה גם לתקופה שלאחר הפיטורים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, החליט בית הדין כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

תחילה, התייחס בית הדין לנסיבות סיום עבודתה של  התובעת והגיע למסקנה כי יש לקבל את גרסת התובעת, לפיה שלחה לנתבע מסרונים בהם שאלה האם המספרה סודרה והאם ניתן לשוב לעבודה. עם זאת, בית הדין הדגיש כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימה שיחת טלפון בה דרש ממנה הנתבע, בשפה בוטה, לנקות את המספרה בעצמה. עוד ציין בית הדין כי הנתבעת לא הוכיחה שהחלה לנקות את המספרה בעצמה.

לפי כל המובא לעיל, קבע בית הדין כי התובעת לא סידרה את המספרה אלא הלכה מהמספרה על דעת עצמה, מבלי להודיע לנתבע דבר והותירה את המספרה סגורה. לאחר זמן מה, שלחה מסרון נוסף לנתבע בו שאלה אם ניתן להגיע לעבודה מתוך הנחה כי הנתבע כבר סידר את המספרה. זאת ועוד, לאחר קבלת הודעת הפיטורים החליטה התובעת להוציא אישור מחלה.

יתירה מכך, בית הדין קיבל את גרסת התובע לפיה הוא שלח את הודעת הפיטורים ברגע של להט וזאת לנוכח התנהגותה של התובעת אשר בחרה לעזוב את המספרה ולהשאיר אותה סגורה, לא הודיעה על עזיבתה או על כך שאינה חשה בטוב, לא עזרה לסדר את המספרה ולאחר כחצי שעה בדקה אם היא יכולה כבר להגיע לעבודה. לפיכך, קבע בית הדין כי הודעת הפיטורים נשלחה על רקע התנהגות התובעת ואין לה קשר לעובדה שהתובעת הייתה בזמן הרלוונטי בהיריון, לכן לא מגיע לתובעת פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

עם זאת, ציין בית הדין כי הנתבע לא הוכיח כי חזר בו מפיטורי התובעת שנעשו באופן פתאומי ומיידי ובזמן שהתובעת הייתה בהיריון. לפיכך, קבע בית הדין כי התובעת זכאית עקב הפיטורים לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת וכן פיצוי לא ממוני בגין פיטורים שלא כדין, ללא שימוע ובניגוד לחוק עבודה נשים בסך 50 אלף שקל.

סוף דבר, בית הדין קבע כי התובעת זכאית לפיצוי בגובה ההפרשות שהיה על הנתבע להפריש בכל תקופת עבודתה במספרה ועד לסיום התקופה המוגנת, לדמי פדיון חופשה, לדמי הבראה, דמי חגים ודמי נסיעות. בית הדין התייחס גם לפיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה ואי מסירת תלושי שכר וציין כי בהתאם לעדות התובעת, הסיכום בדבר תנאי העבודה היה ידוע לה, וזאת על אף שלא נמסרה הודעה בכתב על תנאי העבודה. כמו כן, תלושי השכר שהיו חסרים לתובעת נמסרו לה במהלך ההליך ולכן לא נמצא מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיבים אלו.

** עד למועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply