זוית אחרת עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נדונה תביעתה של מירי אזוט, אשר יוצגה על ידי עו”ד לירון קמפו, כנגד המוסד לביטוח לאומי, אשר יוצג על ידי עו”ד ילנה צ’וקלר. פסק הדין ניתן במרץ 2019, מפי הנשיא שמואל טננבוים, נציגת ציבור העובדים מרים יעיש ונציג ציבור המעסיקים גבריאל דנה. מדובר במקרה במסגרתו הגישה התובעת לנתבע תביעה לגמלת שמירת הריון, מכוח הוראות חוק הביטוח הלאומי, התשנ”ה – 1995. הנתבע דחה את תביעתה של התובעת מאחר שלשיטתו רופא מומחה בחן את הנסיבות וקבע, כי אין הצדקה לשמירת הריון. משכך, התובעת פנתה לבית הדין לעבודה. לטענת התובעת, על פי מסמכים הרפואיים שהגישה, מצבה הרפואי

עו”ד ג’ון גבע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו נדונה תביעתו של אבי לוי אשר יוצג על ידי עו”ד ניר ברקון נגד איילון חברה לביטוח אשר יוצגה על ידי עו”ד יעקב דוידוביץ. פסק הדין ניתן במרץ 2019, מפי הרשמת סימה קרמר. מדובר במקרה בו התובע נכח במקום עבודתו בחודשים מסוימים מעבר לשעות העבודה הרגילות. הסוגיה העיקרית בה בית המשפט נדרש להכריע היא האם עובד זכאי לתגמול בגין עבודה בשעות נוספות אשר בוצעה ללא אישורו המפורש של המעסיק. התובע החל לעבוד בחברת איילון פנסיה וגמל בע”מ, על רקע רכישתה של איילון פנסיה על ידי מיטב דש גמל ופנסיה בע”מ

עו”ד ג’ון גבע ועו”ד שלומי הדר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, התבררה תביעתה של נאוה פינקלשטין, אשר יוצגה על ידי עו”ד אחז אגם, כנגד ד.י. הלפרינ’ס בע”מ, אשר יוצגה על ידי עו”ד צדוק בן ציון. פסק הדין ניתן בינואר 2019, בהיעדר הצדדים, מפי השופט דורי ספיבק – אב בית הדין, נציגת ציבור עובדים, לאה חלה ונציגת ציבור מעסיקים, שרה אבן. עוה”ד שלומי הדר וג’ון גבע הנתבעת מפעילה רשת חנויות אופטומטריה. התובעת הועסקה על ידה החל מספטמבר 2008 ועד למרץ 2016 בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים בנסיבות אשר היו שנויות במחלוקת בין הצדדים. עם תחילת עבודתה, הוצבה התובעת בסניף ראשון לציון, שם

המעסיקה הייתה תנועה לאומית דתית. התובעת החלה לעבוד בתפקיד עובדת סוציאלית במעון של הנתבעת אך אז הארגון התוודע על כך שאינה דתיה

על פי פסק הדין, למרות התנהלות התובע שייתכן שהצדיקה את פיטוריו, על הנתבעת היה להבהיר היטב את כוונותיה באופן שאינו משתמע לשני פנים ובעיקר לקבל החלטה ובתוך פרק זמן סביר

בית הדין ציין כי ייתכן שהתנהלות הנתבעת בכך שהעובד “גורש” ממקום העבודה, הייתה עשויה להקים לו את הזכות להתפטר בדין מפוטר, ברם התובע לא ביקש סעד זמני

המעסיקה תשלם יותר מ-130 אלף שקל לאחר שלא שילמה לעובדת זרה שטיפלה בבתה, במשך תשע שנים

הנתבעת טענה כי מתוך 120 עובדיה, 82 מהם בני ארבעים ומעלה ומחצית מאלו בני למעלה מ-50