מאמרים

מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו בשירות התעסוקה והביטוח הלאומי מעל למיליון עובדים, רובם (88%) הוצאו לחל”ת. כמחצית מכלל העובדים המושבתים הגיעו מ-6 ענפים: חינוך, שירותי מזון ומשקאות, שירותים של משקי בית, קמעונאות, תעשייה ומסחר סיטוני. העובדים המושבתים השתכרו בממוצע כשליש פחות מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע של אותם המושבתים היה 6,342 שקל לחודש אצל המעסיק האחרון בהשוואה לשכר הממוצע במשק בשנת 2019 שהיה 10,481 שקל לחודש. השכר הממוצע של המושבתים בענפים בעלי שכר גבוה יחסית דומה לשכר הממוצע של המושבתים המגיעים מענפים בעלי שכר נמוך. כך לדוגמה, בענף הפיננסי השכר הממוצע קרוב ל-19.2 אלף ₪ והשכר הממוצע של המושבתים בענף הזה הוא

המחקר של הבנק: שיעורי הצמיחה נראים קופצניים, אך מסתירים אובדן הכנסה מצטבר קבוע של כ-6% מהתמ”ג בשנתיים הקרובות.

ביום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שצוין גם בישראל (ב-3 בדצמבר), כלי התקשורת השונים עסקו בנושא בכובד ראש וראיינו את כל מי שיש לו אמירה בנושא וסתם “אנשים מהישוב” – חלקם עם מוגבלויות וחלקם לא. על פי הנתונים של מכון המחקר מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, מספר האזרחים הישראליים בעלי המוגבלויות הוא כ-1,493,100. מנתונים עולה כי בקרב גילאי 20 ומעלה יש כ-1,120,100 אנשים עם מוגבלות המהווים 20% מקרב כלל האוכלוסייה בגילאים אלו (כ-458,900 איש עם מוגבלות חמורה, המהווים 8% מכלל האוכלוסייה בגילאים אלו; כ-661,200 איש עם מוגבלות מתונה, המהווים 12% מכלל האוכלוסייה בגילאים אלו). עוד עולה מהנתונים ש-50% מבעלי המוגבלויות הם בגיל העבודה

איכות שירותי האוטובוס ביישובים ערביים גדולים, נמוכה כיום בכשליש מרמתה ביישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים

מתוך סקירה מקרו כלכלית שבועית של כלכלני הראל ביטוח ופיננסים

חטיבת המחקר של בנק ישראל מפרסמת היום דוח מקיף, המנתח את בעיית פריון העבודה הנמוך במשק הישראלי, ומציג המלצות אופרטיביות לטיפול בבעיה בשנים הקרובות. הניתוחים וההמלצות בדוח מבוססים הן על דיוני “ועדת הפריון” בראשות מנכ”ל משרד האוצר, הן על התייעצויות עם מגוון בעלי תפקידים במגזר הציבורי, העסקי ואנשי האקדמיה, והן על מחקרים שנערכו באקדמיה בארץ ובעולם, בבנק ישראל, ובמשרדי הממשלה. חלקים שונים של הדוח נידונו טרם פרסומו עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים, שתרמו תובנות רבות לשיפורו. עם זאת, ההמלצות במסמך זה משקפות את עמדת בנק ישראל בלבד ואינן מחייבות את הגופים עמם התייעצנו. התוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) בישראל